זהר

רפט) תחות ההוא גלגלא, קיימא חד עמודא דנעיץ עד תהומא רבא. ביה, מתגלגלאן אבנין גו תהומי, אינון סלקין ונחתין. ההוא עמודא קאים עלייהו, נטיל ולא נטיל, נעיץ מעילא לתתא, סחראן מאתן ועשרין גלגלין אחרנין, סחרניה דההוא עמודא.

פירוש הסולם

רפט) תחות ההוא גלגלא וכו': תחת גלגל ההוא, הרביעי, עומד עמוד אחד התקוע עד תהום הגדול, בו, בתהום הגדול, מתגלגלים אבנים בתוך התהומות הם עולים ויורדים. עמוד ההוא עומד עליהם, נוסע ואינו נוסע תקוע מלמעלה למטה, מסבבים ר"כ גלגלים אחרים מסביב עמוד ההוא.
פירוש. כבר ידעת שתהום הגדול, הוא מלכות הממותקת בבינה. ועמודא דנעיץ, ה"ס היסוד דז"א. וז"ש תחות ההוא גלגלא, דהיינו גלגל הד' שהיא מלכות שמחזה ולמעלה דז"א, הנה תחתיה, דהיינו מחזה ולמטה דז"א, קיימא חד עמודא דנעיץ, שהוא יסוד דז"א, עד תהומא רבא, שהוא מלכות הממותקת. ביה מתגלגלאן אבנין, היינו מסכים, גו תהומי, בתוך המלכיות, סלקין, שהאבנין, דהיינו המסכים מעלים אור חוזר, ונחתין, שיורד אור ישר. כדרך הזווג של אור העליון על המסך שבכלי מלכות (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות י"ד) ההוא עמודא קאים עלייהו, שאור העליון נמשך דרך היסוד אל האבנין האלו.
והנה היסוד מקבל כל הבחינות שבפרצוף הז"א, והוא עצמו הוא בחינת קו האמצעי שמחזה ולמטה דז"א. ולפי"ז גם הוא נחשב בין ג' קוין הנוסעים כנ"ל, לזה אומר, נטיל ולא נטיל, שמצד אחד נחשב לנטיל, להיותו קו האמצעי, וגם מקבל בחינת חו"ג תו"מ של מעלה, וא"כ הוא נוסע כמוהם. ומצד אחד נחשב ללא נטיל, כי במקום שמחזה ולמטה אין נסיעת הקוין. אלא ממה שמאירים עליהם הגלגלים שלמעלה מחזה. וז"ש נעיץ מעילא לתתא, דהיינו שממשיך כל מה שיש ממעלה לחזה דז"א, לתתא, למקום שלמטה מחזה דז"א.
וספירת היסוד כלולה מחכמה וחסדים, וז"ס שהיסוד נקרא אברך, שהוא אותיות אב רך, כי מבחינת חכמה נקרא אב, ומבחינת החסדים נקרא רך. אמנם השליטה שבו הוא לחסדים, והחכמה בהתכללות לבד, וז"ש סחראן ר"ך גלגלין אחרנין סחרניה דההוא עמודא, דהיינו לא כגלגל הרביעי, שהשליטה שבו הוא לחכמה, אבל הגלגלים המסבבים ומאירים מסביב היסוד ה"ס ר"כ גלגלים דהיינו חסדים בלבד הנקראים ר"כ. ועוד, שיורה על הארה כללית של כל כ"ב אותיות, שכל אות יש בה עשר ספירות ועשר פעמים כ"ב הם ר"כ.