זהר

רפח) שמהן. אלא אתוון כולהו, לא משתככי לעלמין, בלטי ומנצצי לבר, וסלקי ונחתי, לית מאן דיכיל לקיימא בהו, בר משיח בטורח סגי. דא גניז, לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין, והאי שמא גליפא דע״ב אתוון קא נפיק. וקיימא ותליא באוירא, שעתא ופלגא. כל הני שמהן לא נפקי, ולא אתחזון, אלא זמנא חדא ביומא, אבל אינון אלפא ביתין, אתחזון פרחין באוירא, ומצרפין אלין באלין, תלת זמנין ביומא.

פירוש הסולם

רפח) שמהן. אלא אתוון וכו׳: (חסר תחלת הדברים) השמות. אלא אותיות כולן אינן שקטות לעולם, בולטות ונוצצות לחוץ, ועולות ויורדות. אין מי שיכול לעמוד עליהם, חוץ ממשיח ביגיעה רבה. השם הזה נגנז אחר שעומד ב׳ שעות וכ״ב רגעים. ושם הזה החקוק בע״ב אותיות, יוצא. ועומד ותלוי באויר שעה ומחצה. כל אלו השמות אינם יוצאים ואינם נראים אלא פעם אחת ביום, אבל האלפא ביתות נראות פורחות באויר, ומצטרפות אותיות עם אותיות, ג׳ פעמים ביום.