זהר

רפז) ובגינייהו גלו ישראל בגלותא, ואתתרכו מתמן, הה"ד ויגרש את האדם, ואדם ישראל ודאי, ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה, ולא זכה למיעל בארעא דישראל, דבגינייהו עבר מאמר דקב"ה, וחב בסלע, דמחא ביה. דלא אמר ליה, אלא ודברתם אל הסלע, ואנון גרמו. ועם כל דא, מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, דאיהו לא קביל לון, ויהיב בהון אות ברית, אלא לכסאה ערייתא, דאבוה, וקב"ה אמר ליה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו. ובגינייהו אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי דאנון מזרעא דעמלק דאתמר ביה תמחה את זכר עמלק. ואנון גרמא לתברא תרין לוחין דאורייתא.

פירוש הסולם

רפז) ובגינייהו גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן, הה"ד ויגרש את האדם, ואדם, ישראל ודאי, ומחמת הערב רב נגלו ישראל בגלות, ונגרשו מאדמתם, וז"ש ​ויגרש את האדם, אדם, רומז ודאי על ישראל. ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה, ולא זכה למיעל בארעא דישראל, ומשה נגרש ממקומו מחמת הערב רב, כי לא נשמר מהם כמו שהזהיר אותו הקב"ה, אלא שרצה לקרבם להקדושה, ומשום זה לא זכה ליכנס לארץ ישראל, ונקבר בחו"ל, דבגינייהו עבר מאמר דקב"ה, וחב בסלע דמחא ביה דלא אמר ליה וכו' ואנון גרמו כי בשבילם עבר מאמר הקב"ה וחטא בסלע, שהכה אותו, שהרי לא אמר לו, אלא ​ודברתם אל הסלע, והוא הכה בהסלע. והערב רב גרמו לו את זה.
ועם כל דא מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, דאיהו לא קביל לון, ויהיב בהון אות ברית אלא לכסאה ערייתא דאבוה: ועם כל זה, מחשבה טובה וכו', כי משה לא היה מקבל את הערב רב ליתן בהם אות ברית, אלא כדי לכסות ערות אביו כנ"ל, וע"כ הקב"ה צירף מחשבתו הטובה למעשה וקב"ה אמר ליה ואעשה אותך וגו' ובשכר זאת, אמר לו הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו, שאמרו חז"ל שנתקיים בו במשה, כמ"ש ​ובני רחביה רבו למעלה ראש, דהיינו שרבו והיו למעלה מששים רבוא ​(ברכות ז' ע"א).
ובגינייהו אמר, ​מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, ועל הערב רב אמר הקב"ה, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, משום דאנון מזרעא דעמלק, דאתמר ביה תמחה וגו' שהם מזרע עמלק, שנאמר בו ​תמחה את זכר עמלק, ואנון גרמא לתברא תרין לוחין דאורייתא, והערב רב גרמו ג"כ, שיחטאו ישראל בעגל, ונשברו ב' לוחות העדות הראשונות.