זהר

רפו) תחות אינון חיוותא, מתאחדן שערהא דסיהרא, דאקרון ככביא דשרביטא, דשרביט ממש, מארי דמדין, מארי דמתקלא, מארי דקשיו, מארי דחוצפא. וכלהו אקרון מארי דארגוונא, ידהא ורגלהא אחידן בהאי, כאריה תקיפא דאחיד על טרפיה, וע"ד כתיב וטרף ואין מציל.

פירוש הסולם

רפו) תחות אינון חיותא וכו': תחת אלו החיות, מתאחזים שערות הלבנה, שהיא הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, שבט ממש, כלומר שהם בחינת שבט לדון בהם את העולם, ומתחלקים לבעלי דין, לבעלי משקל, לבעלי דין קשה, ולבעלי חוצפה, וכולם נקראים בעלי שער, ידיה ורגליה אוחזים בזה, כאריה גבור אוחז בטרפו. ועל זה כתוב, וטרף ואין מציל.
ביאור הדברים. כוכבא דשרביט, ה"ס מסך דמלכות דמדת הדין, המכונה מנעולא, וה"ס שער הסתום, (כנ"ל בהקס"ז דף מ"ו ד"ה חד תרעא ע"ש כל ההמשך) שאינו נפתח עד לגמר התקון. ועליו ​אמר שמואל נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא בר מהאי ככבא דשביט, (ברכות נח:), דהיינו ככבא דשרביט, שבכאן.
וזהו אמרו, תחות אינון חיוותא מתאחדין שערהא דסיהרא דאקרון ככביא דשרביטא כלומר, לא סתם שערות הנוקבא, שהמה ממותקים בבינה, בסוד מפתחא, ועליהם אומר לעיל, כמה אלף תריסין מתאחדין בשערהא, אלא אותן השערות המכונים כוכבי דשרביט, דהיינו מבחינת המלכות דמדת הדין, שהם נמצאים רק בבי"ע תחת חיות ברא. וזה שמדייק דשרביט ממש, כלומר שבהם עצם צורת המלכות דמלכות דמדת הדין, המכונה שבט. וז"ש, מארי דמדין מארי דמתקלא שיש בהם ב' בחינות, א' כשהמסך הוא במקומה במקום המלכות, ואז נקראים השערות, מארי דמדין. ב' כשהמסך הזה עולה בצורתו ומתיישב במקום בינה, וחוצה שם את המדרגה לב' חצאים: לכו"ח, ובינה ותו"מ, שבזה הם מתתקנים להיות בסוד מאזנים, (כמו"ש לעיל בראשית א' דף רס"ד ד"ה באצבען ע"ש) וע"כ בבחינה זו מכונים השערות, מארי דמתקלא. ומהם נמשכים שנים אחרים, א' מארי דקשיו, דהיינו בעלי דין הקשה, שהם נמשכים ממארי דמדין ב'. מארי דחוצפא, שהם נמשכים ממארי דמתקלא והם עולים במקום בינה, שאין להם שום צדק להאחז שם, והוא נבחן לחוצפה. ועל זה רמזו בספרא דצניעותא (תרומה קע"ו:) בתחילתו, האי מתקלא תלי באתר דלא הוו, דהיינו במקום בינה, שאין להם שום שייכות להאחז שם.
ונודע שב' הקוין ימין ושמאל, המה במחלוקת שכל אחד רוצה לבטל הארת חבירו וע"כ אינם יכולים להאיר עד שיוצא קו אמצעי על מסך דחירק, המכריע ועושה שלום ביניהם. ומסך זה מחויב להיות תחילה ממדת הדין שבסוד מנעולא, שאז נתמעט קו השמאל מג"ר והוא נכנע אל הימין ומתיחד עמו. כמ"ש זה באורך לעיל (פרשת לך דף י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש כל ההמשך) וז"ש ידהא ורגלהא אחידן בהאי כאריה תקיפא דאחיד על מרפיה, ב' הקוין שמחזה ולמעלה מכונים ידים, וב' הקוין שמחזה ולמטה מכונים רגלים, והם נאחזים להאיר בשלמות, רק ע"י מסך דחירק המקובל ממדת הדין שבאלו השערות שה"ס מנעולא, ומשום שעל ידי מסך מדין הקשה הזה מתמעט קו השמאל מג"ר שלו כנ"ל, ע"כ מכונה זה בשם טרף, כי המסך דחירק טורף הג"ר דקו שמאל, וע"כ מדמהו כאריה תקיפא דאחיר על טרפיה, וז"ש ועל דא כתיב וטרף ואין מציל. כי בעת שמסך מדין הקשה הזה עולה למ"ן לקו אמצעי, אז וטרף את קו השמאל מג"ר שלו ואין מציל, וע"כ מתיחדים תכף ב' הקוים זה בזה המכונים ידים וכן מתיחדים ב' הקוים המכונים רגלים, ואז מאירים בכל השלימות האפשרי, שבתוך שתא אלפי שני.