זהר

רפו) דינא דישראל מהאי אתר, דכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום. ואקרי ירושלם, אחות לסדום, כד"א הנה זה היה עון סדום אחותך, ודינהון הוה מן שמיא, דינא חדא כסדום, על דמנעו צדקה מנייהו. בר דדא אתהפך, ודא אתחרב, דא אית לה תקומה, ודא לית לה תקומה. (ע"כ ס"ת)

פירוש הסולם

רפו) דינא דישראל וכו': הדין של ישראל הוא גם כן מאותו מקום, דהיינו מן השמים, שכתוב, ​ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, וירושלים נקרא אחות אל סדום, כמו שאתה אומר, ​הנה זה היה עון סדום אחותך, ועל כן היה דינם מן השמים, דין אחד עם סדום, על שמנעו את עצמם מלעשות צדקה, רק ההפרש הוא שזה נתהפך דהיינו סדום, וזה נחרב דהיינו ירושלים. זה יש לה תקומה, דהיינו ירושלים וזה אין לה תקומה, דהיינו סדום.
פנימיות הדברים, כי ערי סדום היו ממשיכים בחינת ג"ר דהארת שמאל, וזה היה בחינתם עצמם. ובחינת ירושלים הוא רק ו"ק דהארת שמאל. ומטרם חטאת סדום, היו המוחין של הארת השמאל מסודרים למעלה כראוי להיות, דהיינו ג"ר למעלה, ואחריהן ו"ק, ואחריהן גזרת דינא המובא לעיל, (באות רט"ז) וכשחטא ויצא גזר דינם, אז הפך המדרגות ממטה למעלה, בהמוחין דהארת השמאל, שהעלה גזרת דינא למעלה, שרק היא נעשתה ראויה לזווג, כנ"ל ​בסו"ה ​בערב היא באה ע"ש. ואחריה נמשכו הו"ק דמוחין, ואחריהן למטה מכולם נפלו הכלים דג"ר דמוחין. וכיון שהפך ה' המדרגות למעלה כן נתהפכו ערי סדום למטה, להיותם מבחינת הג"ר שנפלו למטה מכולם. ואמר לעיל באות רס"ג כמה דארעא דלהון אתאביד לעלם ולעלמי עלמיא הכי נמי אתאבידו אינון וכו', והיינו כי תקון זה שנעשה בהארת השמאל נשאר כן בהחלט עד גמר התקון. שנאמר אז ​ואחותך סדום ובנותיה תשבנה לקדמותם. כי אז יחזרו המדרגות למעלה לקדמותם, דהיינו ג"ר למעלה ואחריהם ז"ת, ולבסוף גזרת דינא.
וזהו אמרו כאן בר דדא אתהפך, ודא אתחרב, כי אע"פ שדין ירושלים וסדום אחד הוא, מ"מ יש הפרש רב, כי סדום להיותם מבחינת ג"ר, הרי נתהפכו ונתבטלו עד גמר התקון, משא"כ ירושלים להיותה מבחינת ו"ק לא נהפכה, כי ו"ק דמוחין דשמאל נשארו מהארת השמאל על מקומם, באמצע, ולא יארע בהם שינוי לעולם, אלא לסבת עונם נחרבו, כי נפרד הזווג העליון לשעתו, עד שיעשו תשובה. וז"ש דא אית לה תקומה, ירושלים יש לה תקומה, אם יעשו ישראל תשובה, ואפילו לפני גמר התקון. ודא לית לה תקומה, וסדום אין לה תקומה. כי המהפכה לא תתבטל מטרם גמר התקון. כנ"ל. (ע"כ סתרי תורה)