זהר

רפו) ליומין עאל חמידו דאורייתא, במעוי, יומא חד הוה יתיב, והוה בכי. אשכחיה רביה דהוה בכי. א"ל על מה קא בכית. א"ל, ומה מנחנא חיי דעלמא דאתי, בגין האי, לא בעינא אלא למזכי לגבאי. א"ל השתא ש"מ דהא לשם שמים קא עביד.

פירוש הסולם

רפו) ליומין עאל חמידו וכו': לימים, נכנסה חמדת התורה במעיו. יום אחד היה יושב ובוכה. מצאו רבו שהיה בוכה. אמר לו, על מה אתה בוכה. והשיב לו. ומה אני מניח בשביל זה העושר, את חיי עולם הבא. איני רוצה ללמוד עוד בשביל האיש, אלא לזכות בתורה בעד עצמי. אמר ר' אבא, עתה משמע, שכבר עושה לשם שמים.