זהר

רפה/א) ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך. אלין אינון סימנין דמטרוניתא, דאתברכא מן מלכא בזווגהא. ויאמר מה הערבון אשר אתן לך, ותאמר חותמך ופתילך ומטך. אלין אינון קטרי עלאי, תכשיטהא דכלה אתברכא מתלתא אלין, נצח הוד יסוד, וכלא אשתכח בתלתא אלין וכלה מהכא מתברכא. מיד ויתן לה ויבא אליה ותהר לו. רפה/ב) ויהי כמשלש חדשים. מאן משלש חדשים. בתר דיתלתון ירחיא, והא ג׳ ירחין אוקימנא. והכא כמשלש חדשים, דשארי ירחא רביעאה לאתערא דינין בעלמא בחובי בני נשא, והיא ינקא מסטרא אחרא. כדין, ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך, הא כלה בסטרא אחרא אשתכחת. מה כתיב, הוציאוה. כמה דכתיב, השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ותשרף, בשלהובי טיהרא בגלותא.רפה/ ג) מה כתיב, היא מוצאת, לאתמשכא בגלותא. והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו. לאיש אשר אלה ממנו לא כתיב, אלא לאיש אשר אלה לו. דיליה סימניו אלין משתכחין, אנכי הרה. מיד ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. צדקה ודאי, ושמא גרים. מאן גרים לה, שמא דא. הדר ואמר ממני, דכתיב כי צדיק יי׳ צדקות אהב ישר יחזו פנימו. צדקה: צדק ה׳, דממני נטלת שמא דא. ממני ירתא. ממני אשתכחת.

פירוש הסולם

רפה/א) ותאמר אם תתן וגו׳: ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך. אלו הם הסימנים של המלכה שנתברכה מן המלך בזווגה. ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך. אלו הם קשרים העליונים תכשיטי הכלה המתברכת מן ג׳ אלו, שהם נצח, הוד, ויסוד. והכל נמצא בג' אלו, והכלה מתברכת מכאן. מיד ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.