זהר

רפה) ואם אמר יאמר, הא אוקמוה חברייא כפשטיה דקרא. ואם אמר, בשירותא דשית שנין, יאמר, בסופא דשית שנין, עד לא יעול שביעאה, דהא אי אמר, כד איהו אפילו ביומא חד משביעאה, מלוי בטלין. מ"ט. העבד כתיב, בעוד דאיהו עבד, בשתא שתיתאה. אמר בשירותא דשית שנין, ולא אמר בסופא דשית שנין, לאו כלום הוא, ובגין כך, תרי זמני אמר יאמר.

פירוש הסולם

רפה) ואם אמר יאמר: הרי העמידוהו החברים כפשוטו של המקרא, ואם אמר בתחילת שש שנים, יאמר, בסופם של שש שנים מטרם שנכנס שנה השביעית, כי אם אמר, כשהוא אפילו יום אחד בשנה השביעית, דבריו בטלים. מהו הטעם העבד כתוב, כשיאמר בעוד שהוא עבד, בשנה הששית. אמר בתחילת שש שנים ולא אמר בסוף שש שנים, לא כלום הוא. ומשום זה כתוב ב' פעמים, אם אמר יאמר.