זהר

רפה) ועלייהו אתמר, והנחש היה ערום מכל חית השדה, וגו', ערום לרע מכל חיוון דאומין דעלמא עעכו"ם, ואנון בנוי דנחש הקדמוני, דפתי לחוה, וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה, ומההיא זוהמא נפק קין, וקטל להבל רועה צאן דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל. בשגם ודאי איהו משה וקטיל ליה, ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם.

פירוש הסולם

רפה) ועלייהו אתמר ​והנחש היה ערום וגו' ערום לרע מכל חיוון דאומין דעלמא עעכו"ם ואנון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה: ועל הערב רב נאמר, והנחש היה ערום וגו', כי הנחש היה ערום לעשות רע יותר מכל החיות, שהם אומות העולם עכו"ם, והערב רב הם בניו של נחש הקדמוני שפיתה לחוה בעצה"ד. וערב רב ודאי אנון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה והערב רב, הם היו הזוהמא, שהטיל נחש בחוה. פירוש מה שאמרו, בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, היינו הערב רב שנתערבו בנשמות שהוליד חוה, שהם נבחנים לזוהמא כלפי הנשמות.
ומההיא זוהמא נפק קין וקטל להבל רועה צאן, דאתמר ביה ​בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשגם ודאי איהו משה, הקטיל ליה, ומאותו זוהמא, שהם בחינת ערב רב, יצא קין, וע"כ הרג את הבל רועה צאן, שנאמר בו בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשגם הוא בודאי משה, והרג אותו. כלומר, בשגם הוא בגימטריא משה, ומשה הוא גלגול נשמת הבל כנודע, נמצא הכתוב בשגם רומז על הבל ומשה, וע"כ היה הבל רועה צאן כמו משה, וקין שהרג אותו, נמצא שהרג את משה. ועשה זאת מכח הערב רב שהיה מעורב בנשמתו, ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם, והוא היה בן הבכור של אדם. כלומר, ע"כ נתערב הזוהמא בנשמת קין ולא בנשמת הבל, משום שקין היה בן הבכור שיצא לראשונה אחר חטא עצה"ד, וע"כ יצא בו כל הזוהמא דחיוויא.