זהר

רפג) פתח רבי אבא ואמר, כתיב השמים שמים ליי', והארץ נתן לבני אדם האי קרא אית לאסתכלא ביה, והכי אצטריך למימר השמים ליי', והארץ נתן לבני אדם. מאי השמים שמים. אלא הכא אית לאסתכלא, בגין דאית שמים, ואית שמים. שמים לתתא, וארץ לתתא מנייהו. שמים לעילא, וארץ לתתא מנייהו. וכל דרגין עלאין ותתאין, כלהו כגוונא דא, אלין באלין.

פירוש הסולם

רפג) פתח ר' אבא וכו': פתח ר"א ואמר, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. במקרא הזה יש להסתכל בו, כי כך היה צריך לומר, השמים לה' והארץ נתן לבני אדם, מהו השמים שמים. ומשיב, אלא כאן יש להסתכל, משום שיש שמים ויש שמים, שיש שמים למטה בעולם עשיה וארץ למטה משמים, ויש שמים למעלה בעולם אצילות, וארץ למטה משמים. וכל המדרגות העליונות ותחתונות כולם כעין זה נמשכים אלו מאלו, וכל מה שיש למעלה יש למטה. ודומים זה לזה כמו חותם והנחתם ממנו, שכל מה שיש בחותם יש בנחתם ממנו, וכל אחד למטה מקבל מבחינה שכנגדו למעלה.