זהר

רפג) ותאנא, נושא עון אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק, בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא. לא אתקרון הכא נושא עון ועובר על פשע, ואתקיימו באתר אחרא.

פירוש הסולם

רפג) ותאנא נושא עון וכו׳: ולמדנו, נושא עון היה צריך להקרא התקון הזה כמו תקון הב׳ בעתיקא קדישא, שהפירוש הוא שהבינה נושאת עון של המלכות, כי נתמעטה על ידה מג"ר, כדי לעבור על פשע, בתקון הג', דהיינו כדי להמתיק דיני המלכות הנקראים פשע (כנ״ל אות קכ״ז) אבל משום האורח הזה היוצא כאן בתקון הג', תחת ב׳ נקבי החוטם, ששערות קשות קטנות ממלאות את האורח הזה ואינו פנוי משערות, כתקון הג׳ דא״א, ע״כ לא נקרא כאן נושא עון ועובר על פשע, והוא מתקיים במקום אחר דהיינו בתקון הד׳ (להלן אות רפ״ח).
פירוש. כי בתקון ב', שהמלכות עלתה לבינה, קבלה הבינה דיני המלכות ונתמעטה מחמתה מג"ר. כנ״ל. וכדי לתקן זה, נעשה זווג עליון דע״ב ס"ג דא״ק, שהארת זווגם מוריד ומוציא דיני המלכות מן הבינה, והבינה חוזרת לחכמה, (כנ״ל ויקהל דף מ״א ד״ה והארה) אשר תקון הג' שנעשה אורח פנוי משערות באמצע שערות השפה, כי שערות השפה הן מעלית דיני המלכות בתוך הבינה (כנ״ל אות רפ״א) אשר עתה בתקון ג', שהמלכות חזרה וירדה מבינה, נקרחו השערות שם, וחזרה שם בבינה בחינת ג״ר כמקודם עלית השערות דמלכות (כמ״ש באורך לעיל אות קכ״ז ע״ש), אמנם יש שינוי כאן בתקון ג׳ דז״א, אשר ארח הפנוי משערות שנעשה, אינו פנוי לגמרי כמו בתקון ג׳ דא״א, אלא יש כאן שערות קצרות וקשות בתוך הארח, שזה מורה שעוד לא ירדו הדינים לגמרי כמו בארח שתחת החוטם דא"א. וז״ש, אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, דהיינו האורח הפנוי משערות שבאמצע שערות השפה העליונה מתחת ב׳ נקבי החוטם, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, כי לא נתפנו השערות לגמרי, שזה מורה שעוד יש שם היכר הדינים של התערבות המלכות בבינה. וז״ש, לא אתקרון הכא נושא עון ועובר על פשע, כי שם בא״א, נקרא התקון הב׳ נושא עון, ותקון הג׳ ועובר על פשע. שפירושו, שעי״ז שהבינה קבלה בתוכה את העון דהיינו הדינים של המלכות בתקון הב׳, ע״כ כשבא תקון הג׳ והבינה נטהרה מן הדינים נעבר בזה גם הפשע של מלכות עצמה, מחמת התערבותה למדרגה אחת עם הבינה. אבל כאן, שנשארו עוד שערות קצרות באותו אורח, הרי עוד ניכר הפשע, ולא נסלח. וע״כ לא נקרא תקון זה ועובר על פשע, ומשום זה לא נקרא גם תקון הב׳, נושא עון. כי נושא עון פירושו שהבינה נושאת העון של המלכות כדי לעבור אח״כ בתקון הג', על הפשע של המלכות ולטהרה, וכיון שאינו מתקיים בתקון הג', ועובר על פשע, אין תקון הב׳ נקרא נושא עון. ואתקיימו באתר אחרא, דהיינו בתקון ד'.