זהר

רפב/ב) פקודא דא ליטול לולב בההוא יומא באינון זינין דיליה והאי רזא אוקימנא ואוקמוה חברייא כמה דקב"ה נטיל לון לישראל בהני יומין וחדי בהון. אוף הכי ישראל נטלי ליה לקב"ה לחולקיהון וחדאן ביה. ודא הוא רזא דלולב. ומינין דביה דאיהו רזא דיוקנא דאדם והא אתמר. ע"כ.

פירוש הסולם

רפב/ב) פקודא דא ליטול וכו': מצוה זו ליטול ​לולב ביום ההוא באלו המינים שלו. וסוד זה העמדנו והעמידו החברים, כמו שהקב"ה לוקח את ישראל באלו הימים ושמח בהם, אף כך ישראל לוקחים את הקב"ה לחלקם ושמחים בו. וזה סוד הלולב והמינים שבו. שהוא סוד צורת אדם, דהיינו ז"ס חג"ת נהי"מ, כי ג' הדסים כנגד חג"ת, ב' ערבות כנגד נו"ה, לולב יסוד, אתרוג מלכות. וכבר למדנו. (ע"כ רעיא מהימנא).