זהר

רפב) אדהכי זקף עינוי, וחמא דאערב שמשא. אמר ר' אבא, נהך לגבי האי כפר, דאיהו קריב לגבן במדברא. אזלו וביתו תמן. בפלגות ליליא, קם ר' אבא ושאר חברייא, לאשתדלא באורייתא, אמר רבי אבא, מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן, דהשתא איהו זמנא, דקב"ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן, צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא.

פירוש הסולם

רפב) אדהכי זקף עינוי וכו': בתוך כך, נשא עיניו, וראה שהעריב השמש. אמר ר' אבא, נלך לכפר ההוא במדבר שהוא קרוב לנו. הלכו ולנו שם. בחצות לילה, קם ר' אבא ושאר החברים לעסוק בתורה. אמר ר' אבא, מכאן ולהלאה נאמר דברים לעטר עמהם הצדיקים שבגן עדן. כי עתה הוא הזמן שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולם של הצדיקים אשר בארץ.