זהר

רפב) תא ואימא לך מלה. אי תימא, דחדו הוא למלאך המות, כד קטיל בני נשא, לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך, אחזי גרמיה בחדו, למעבד רעותיה דקב״ה, דכתיב רוח סערה עושה דברו. א״ל ר״ש, והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין. א״ל אי חסידא קדישא, ודאי הכי הוא, לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין, איהו רקיד ואודניה להספדא.

פירוש הסולם

רפב) תא ואימא לך וכו׳: בוא ואומר לך דבר. אם תאמר שהיא שמחה למלאך המות כשהורג בני אדם. לא. אלא משום שרואה שרצונו של אדונו הוא בזה, מראה את עצמו בשמחה לעשות רצונו של הקב״ה. שכתוב, רוח סערה עושה דברו. א״ל ר״ש והרי הוא הולך ורוקד בשמחה לפני הנשים. א״ל אהה חסיד קדוש. ודאי כך הוא, כדי להראות לפני המלך, שיש לו נחת מרצון המלך. אבל הנחת שלו בהספד הנשים, הוא, שהוא רוקד ואזנו אל ההספד.