זהר

רפב) שבעה נהורין, סלקין ונחתין, לשבעה סטרין. שבעה נהורין עלאין, עאלין לגו ימא. שתא אינון, ומחד עלאה נפקי. כמה דנטיל ימא, הכי פליג מימוי, לכל אינון ימין, לכל אינון נהרין.

פירוש הסולם

רפב) שבעה נהורין סלקין ונחתין לשבעה סטרין, שבעה נהורין עלאין עאלין לגו ימא, שתא אינון ומחד עלאה נפקי: ז' אורות עולים ויורדים לז' סטרין, דהיינו לההתפשטות שמחזה ולמטה, שקומת כתר שלהם נקראת ז' סטרין. כי ז' אורות עליונים נכנסים לזווג דהכאה, תוך ים התחתון של ז' ימים העליונים, שהיא מלכות שמחזה ולמעלה, כנ"ל. ועם כל זה, ששה הם ולא שבעה, ומאחד העליון יצאו, דהיינו מים התחתון שלמעלה מחזה, הנבחן לים העליון להששה המתפשטים למטה מחזה, ועמו הם נחשבים לשבעה. כלומר, שלא נתפשטו למטה מחזה אותם שבעה נהורין, שהכו בים העליון, שהם חג"ת נהי"מ, אלא רק ששה מהם נתפשטו, שהם חג"ת נה"י, אבל המלכות חסרה בההתפשטות הזה שמחזה ולמטה, אלא שנחשבים לשבעה משום שים העליון, שהיא המלכות שמחזה ולמעלה, שממנה יצאו, היא מצטרפת אל חג"ת נה"י הללו והם עמה שבעה. ומסקנא זו של חסרון המלכות למטה מחזה, היא תמצית כל המאמר שלפנינו, הנרצה לענין הבנת החטא דעצה"ד, המובא לפנינו. כמה דנטיל ימא הכי פליג מימוי לכל אינון ימין לכל אינון נהרין, כמו שהים מקבל כן הוא מחלק מימיו לכל אלו הימים ולכל אלו הבחינות. כלומר כל אלו ד' הזווגים הנ"ל של ההתפשטות שלמטה מחזה, מקבל ים העליון למעלה מחזה וכמו שהוא מקבל שם, כן הוא מחלק אותם להמקום שלמטה מחזה. לאפוקי, שלא נעשה שום זווג מהם למטה מחזה.