זהר

רפא) שבעה נהורין אלין, עאלין לגו ההוא ימא, ומחאן ליה לימא, לשבעה סטרין. וכל סטרא וסטרא, אתפלג לשבעה נחלין. כדכתיב והכהו לשבעה נחלים וגו' וכל נחלא ונחלא, אתפלג לשבעה נהרין. וכל נהרא ונהרא, אתפלג לשבעה ארחין. וכל אורחא ואורחא, אתפלג לשבעה שבילין. וכל מימוי דימא כלהון עאלין לגווייהו.

פירוש הסולם

רפא) שבעה נהורין אלין עאלין לגו ההוא ימא ומחאן ליה לימא לשבעה סטרין: ז' אורות הללו, דהיינו אור העליון הכולל בתוכו חג"ת נהי"מ, נכנסים לתוך ים ההוא, שהיא המלכות שלמעלה מחזה כנ"ל, ומכים להים, דהיינו בסוד זווג דהכאה של אור העליון עם הים שהיא המלכות, ונעשה הים לשבע צדדים, דהיינו שנתפשט מחזה ולמטה, לשבע ספירות חג"ת נהי"מ. כי הזווג דהכאה העלה או"ח מהמלכות שהלביש את אור העליון, כמ"ש לעיל בשבע ימים שלמעלה מחזה. וכל סטרא וסטרא אתפליג לשבע נחלין, כדכתיב, והכהו לשבע נחלים וכל נחלא ונחלא אתפליג לשבעה נהרין וכו' וכל צד וצד מז' הצדדים נחלק לז' נחלים. ככתוב, והכהו לשבעה נחלים וכל נחל ונחל נחלק לז' נהרות, וכל נהר ונהר נחלק לז' אורחות, וכל אורח ואורח לז' שבילים. וכל מימוי דימא, כלהון עאלין לגווייהו, וכל מי הים, כולם נכנסים לתוכם.
ביאור הדברים. כי כל מדרגה שלימה יוצאת בה' קומות כח"ב תו"מ זה למטה מזה, המכונים כאן: סטרין, נחלין, נהרין, אורחין, שבילין. והן יוצאות על דרך שיצאו ה' קומות גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן באדם קדמון, (ע"ד שנתבאר בפתיחה לחכמת הקבלה מאות ל' עד אות מ"ב עש"ה) כי כל הכחות הנמצאים בהעליון, מוכרחים הם בהתחתון. והן יוצאות בד' זווגים, אשר בכל זווג נכפלות הספירות דעליון בעשר פעמים. והטעם, כי כל תחתון יוצא רק ממלכות דעליון, כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה מאות ל"ה עד אות מ"ב עש"ה. באופן שהע"ס דתחתון הן רק עשר מלכיות של ע"ס דעליון, אשר כתר דתחתון הוא רק המלכות של כתר דעליון, וכן חכמה דתחתון הוא רק המלכות של חכמה דעליון וכו' על דרך זה. ונמצא בעת שהעליון מאציל את התחתון, מוכרח העליון להכפיל כל ספירה יחידה שלו לעשר ספירות, כדי ליתן להתחתון את המלכות שלה. כי אחר שהוא מכפיל הכתר שלו לע"ס כח"ב תו"מ, יכול להשפיע המלכות דכתר להתחתון. וכן אחר שמכפיל הספירה דחכמה שלו לע"ס כח"ב תו"מ, יכול ליתן המלכות דחכמה להתחתון וכולם על דרך זה. הרי שבכל זווג להוציא מדרגה תחתונה מוכרח העליון להכפיל העשר ספירות שלו לעשר פעמים. וכאן הזהר מדבר מזווג זו"ן, שהע"ס נעשו בהם לז' ספירות חג"ת נה"מ, (מטעם שנתבאר לעיל דף ק"ס ד"ה ונודע ע"ש) נמצא שבכל זווג מכפיל העליון ז' פעמים את הז' ספירות שלו.
וזהו אמרו שבעה נהורין אלין עאלין לגו האי ימא וכו' לשבעה סטרין, והוא זווג הא' לאותו התפשטות שמחזה ולמעלה, והיינו קומת כתר המיוחס להתפשטות הזה. וכשהשבעה סטרין מזדווגין להוציא קומת חכמה שהיא ז' נחלין, נמצא בהכרח אשר קומה העליונה מתכפלת לז"פ ז' ספירות כדי להאציל הקומה התחתונה מהמלכות שבכל אחת, ומתחלק החסד דז' סטרין לז"ס חג"ת נהי"מ והמלכות דחסד היא נותנת לקומה תחתונה שנעשית לחסד של התחתונה כנ"ל. וכן מתחלקת ספירת הגבורה של ז' סטרין, לז"ס חג"ת נהי"מ, שנותנת לקומה תחתונה את המלכות דז"ס ההן, שנעשתה בה לגבורה. וכו' עד"ז וז"ש וכל סטרא וסטרא אתפלג לז' נחלין, דהיינו כדי ליתן נחל האחרון שבאותו סטרא אל הקומה דז' נחלים כמבואר. ועד"ז קומת החכמה שהיא נקראת ז' נחלים כשבאה להוציא קומה התחתונה ממנה. שהיא קומת בינה הנקראת ז' נהרין, מתכפלת גם היא לזפ"ז, כנ"ל. וז"ש וכל נחלא ונחלא אתפלג לשבעה נהרין, כי החסד דנחלין נתחלק לז' נהרות חג"ת נהי"מ כדי ליתן נהר האחרון אל קומת בינה הנקראת ז' נהרין, שהיא תהיה לחסד דקומה זו. וכן הגבורה דנחלין נחלקה לז' נהרין, כדי ליתן נהר האחרון לקומת בינה. וכן הת"ת דנחלין וכו' עד"ז. וכן וכל נהרא ונהרא אתפליג לשבעה ארחין כדי ליתן אורח האחרון דכל ספירה אל קומת ז"א המכונה ז' ארחין. וכן וכל אורחא ואורחא אתפלג לשבעה שבילין, כדי ליתן את שביל האחרון דכל ספירה, אל קומת המלכות, הנקראת ז' שבילין.
ומכאן תבין את הכלל המובא בכ"מ, שע"ס של המלכות הם יחידות, ודז"א עשרות, ודבינה מאות, ודחבמה אלפים, ודכתר רבבות. והוא, כי אין להתחתון משהו מה שאינו מקבל מהעליון ממנו, והעליון מעלי עליון וכו' עד א"ס ב"ה. ולפי"ז נמצא, מה שהוכחנו, שבעת שהעליון מאציל את התחתון, מוכרח העליון להתכפל למאה, דהיינו עשר פעמים ממה שהוא, כדי להשפיע עשר מלכיות מהם להתחתון ממנו, הנה יחד עם זה נבחן בהכרח, אשר העלי עליון מתכפל בעת ההוא ג"כ לעשר פעמים ממה שהוא, דהיינו לאלף ספירות, כדי שיוכל להשפיע מאה מלכיות מהם להתחתון שלו, כדי שהתחתון שלו יוכל להשפיע עשרה מהם לתחת התחתון. באופן בעת שקומת ז"א מתכפלת למאה כדי להאציל את קומת המלכות בעשרה מהם, נמצא קומת בינה מתכפלת בעת ההוא לאלפים ספירות, כי כדי שתוכל להשפיע מאה מלכיות מהם לז"א. וקומת חכמה מתכפלת לעשרת אלפים ספירות, כי כדי שתוכל להשפיע אלף מלכיות מהם לבינה. וקומת כתר מתכפלת למאה אלף, כדי שתוכל להשפיע עשרת אלפים מלכיות מהם לחכמה. הרי שהעשר ספירות שבקומת כתר הן כאו"א בת עשרת אלפים, דהיינו מאה אלף ספירות. והע"ס שבקומת חכמה הן כאו"א בת אלף. והע"ס שבקומת בינה, הן כאו"א בת מאה, והע"ס שבקומת ז"א הן כאו"א בת עשרה. והע"ס שבקומת מלכות הן כאו"א רק יחידות. (ועי' בפמ"ס דף ר"ז ד"ה והטעם. ובתע"ס חלק י"ג דף אלף שצ"ט ד"ה וטעם המספרים.)