זהר

רע/א) ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה, דאינון תרין דרגין, חד ההוא דקיימא באמצעיתא, דאיהו רב. וההוא דקיימא מאחורא, דאיהו זעיר, דקא מעכבין ליה, יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי. כיון דסליק צפרא, וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום, כדין מתחברין כלהו, ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא, לקיימא דכתיב וכף רגליהם ככף רגל עגל, והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן.

פירוש הסולם

רע/א) ואלמלא רגלוי אצבעאן וכו': ולולא אצבעות רגלים שלו, שיש בהם ב׳ מדרגות, א׳ הוא האצבע העומד באמצע, שהוא גדול. וא׳ הוא האצבע העומד מאחור, שהוא קטן. ולולא ב׳ אצבעות אלו המעכבים עליו, היה שורף אה העולם בשלהביותיו. ומה עושים, כיון שהאיר הבוקר, וחוט של חסד יוצא מצד דרום, אז כולם מתחברים, דהיינו אצבע האמצעית עם אצבע האחורית, ונעשו ב׳ טלפים בכל אחד מב' רגלים, כמו עגל. לקיים מה שכתוב וכף רגליהם ככף רגל עגל. וכבר ידעת סוד הזה. שאלת ענף הגורן (חסר ההמשך).
פירוש. האצבעות ה״ס הארת החכמה, כמ״ש לעיל (ב״א אות ק״ל ע״ש) וכיון שבחצות לילה מתייחד קו האמצעי עם המלכות (כנ״ל ויקהל אות ט״ו ע״ש), יוצא בקו שמאל שבמלכות ב׳ בחינות, א) הארת החכמה שבשמאל המחובר עם קו האמצעי, וכל תקוניו, דהיינו בעיקר, שלא תאיר החכמה ממעלה למטה אלא ממטה למעלה כדרך קו האמצעי (כנ״ל ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת) והארתו על כן היא הארה גדולה. ב) בחינת קו שמאל שלה מקודם חצות, דהיינו מטרם שקבלה קו האמצעי, והוא מלא דינים ואינו מאיר, ונבחן לבחינת אחורים, וקטנות.
והנה גבריאל, הוא מקו שמאל של המלכות, וע״כ יוצא בו ב׳ מדרגות האלו של המלכות, הנזכרות, ונבחנות בו בסוד ב׳ אצבעות רגליו, אותה האצבע שהוא מקו האמצעי הוא אצבע גדול שאורו רב, להיותו מתוקן מקו אמצעי שלא יאיר אלא ממטה למעלה. ואותה האצבע שהיא מבחינת האחור והקטנות דקו שמאל שבמלכות, נקרא אצבע האחור, והוא קטן.
וז״ש ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה, שהם הכלים של החכמה, דאינון תרין דרגין, הנמשכות מב' מדרגות שבשמאלה של המלכות חד, ההוא דקיימא באמצעיתא דהיינו האצבע המיוחדת בקו האמצעי, דאיהו רב, שהוא מאיר בבחינת גדלות. וההוא דקיימא מאחורא, דהיינו האצבע המקבל מאחורים דשמאל שבמלכות שאינה מיוחדת עם קו האמצעי וע״כ נבחנת האצבע הזה, דקיימא מאחורא, שהוא אחורים, דאיהו זעיר, שהוא קטן שאינו יכול להאיר. ואלו ב׳ מדרגות האמורות, שגבריאל מקבל מקו שמאל שבמלכות, מעכבים אותו שלא יוכל להמשיך החכמה ממעלה למטה, שהיה שורף בזה את העולם. וז״ש, ואלמלא רגלוי אצבען דיליה דאינון ב׳ דרגין וכו׳ דקא מעכבין ליה, שמעכבים אותו שלא יוכל להמשיך החכמה ממעלה למטה, יהא מוקיד עלמא בשלהובוי שהיה ממשיך החכמה ממעלה למטה, והיה שורף את העולם.
ובבוקר כשמתחיל שליטת החסד, אז יוצא חוט של חסד לגבריאל, והוא מקבל בזה גם מדרגת הימין של ז״א, ואז מתחברים ב׳ מדרגות שבשמאל שלו, דהיינו מדרגת האמצעי ומדרגת האחור, ונעשו אחד והחסד שקבל נעשה בו מדרגה שניה לימין, ואז נעשים ב׳ אצבעותיו לבחינת ב׳ טלפים לימין ושמאל, שה״ס חסדים מימין וחכמה משמאל. וז״ש, כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק וכו׳ ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין. דהיינו אחת לימין ואחת לשמאל, שהם רומזים לחסד וחכמה, וז״ש, כדין מתחברין כלהו. שהחוט של חסד, עם האצבע דאמצע, ואצבע דאחור, כולם מתחברים ואעבדין בתרין רגלין ב׳ טלפין, שאלו הג׳ נעשו שנים, שהם ימין ושמאל, ואחור אין בהם.