זהר

רע) והא אתמר ברזא דאתוון דאורייתא. ב', דאורייתא שראת בה, והא אוקמוה ב' ברא ודאי בחילא עלאה, בתקיפו דרזא דאינון אתוון. ב' נוקבא, א' דכורא. כמה דב' ברא, הכי נמי א', אפיק אתוון, כללא דעשרין ותרין אתוון.

פירוש הסולם

רע) והא אתמר ברזא וכו': והנה למדנו בסוד האותיות שבתורה, הב' שהתורה מתחלת בה, דהיינו ב' דבראשית, והעמידוהו, שהב' בראה ודאי בכח העליון, בתוקף הסוד של אלו האותיות, דהיינו השם מ"ב. ב' היא נקבה, דהיינו מלכות. א' דכורא, דהיינו ז"א. כמו שהב' בראה, כך הא' הוציאה כלל של כ"ב אותיות. שה"ס א"ת, הכוללת כ"ב אותיות מן א' עד ת'.