פירוש הסולם
רע)
ולית רשו לאת י' לקרבא בה' תנינא הה"ד ערות כלתך לא תגלה ואין רשות לאות
י' של השם הוי"ה לקרב אל ה"ת מסבת הערב רב שלא ינקו השפע מה"ת וז"ש ערות כלתך לא תגלה, כי ה"ת נבחנת לכלה של ה
י' כי אומר בסמוך, שה
י' הוא אב, דהיינו או"א עלאין, ו
ה' הוא אם, דהיינו ישסו"ת, ה
ו' הוא בן אל ה
י' שהיא או"א, וה"ת הוא בת אל ה"ר שהיא ישסו"ת. באופן שה"ת היא בת אל ה"ר והיא כלה לה
י'. להיותה אשת ה
ו' שהוא בנה של ה
י'. ואם ה
י' ישפיע שפעו אל הכלה שהיא ה"ת בעת הגלות, יקבלו אז הערב רב את השפע, שבזה יתגלה ערותה של הכלה. וז"ש ערות כלתך לא תגלה.
ואנון אפרישו בין ו' לה' עלאה הה"ד ערות אשת אביך לא תגלה, די' איהו אב, ה' אם, ו' בן ה' בת, והם מפרידים בין ה
ו' ל
ה' ראשונה, וז"ש
ערות אשת אביך לא תגלה כי
י' הוא אב
ה' היא אם
ו' הוא בן, ה"ת היא בת,
ובגין דא מני לגבי ה' עלאה ערות אשת אביך לא תגלה ומשום זה צוה עליו כלפי
ה' ראשונה, ערות אשת אביך לא תגלה כי
ה' ראשונה היא אשת אביו. כי אם יקרב ה
ו' לקבל ממנה שפע בעת הגלות ינקו הערב רב מהשפע, ויתגלה בזה ערותה של אשת אביו. להיות השפע שלה היא.
ערות אחותך בת אביך דא ה' תתאה את בת בנה ואת בת בתה אנון ה' ה' דאנון תולדין דה', ערות אחותך וגו' זו היא ה"ת את בת בנה ואת בת בתה הן
ה' ה' שהן תולדות
ה' תתאה. פירוש אחות הוא שם החכמה. כמ"ש
אמור לחכמה אחותי את ובעת שה"ת מקבלת חכמה היא נקראת אחותך בת אביך, כי אז מיוחסת לאבא, שאבא נק' חכמה עלאה והנוק' חכמה תתאה, ואז מולידה נשמות ישראל, שגם בהם יש הויה שלימה שהיא נרנח"י כנודע ואור של הנשמות מכונות אור של תולדה, כלומר שאינם עצם האור של אצילות, מטעם היותם עוברים דרך המסך של המלכות, וז"ש את בת בנה ואת בת בתה אנון
ה' ה' דאנון תולדין ד
ה', דהיינו ה"ר וה"ת של אור הנשמות, שהן תולדות של ה"ת שהיא הנוקבא דאצילות, וה"ר דנשמות נקראת בת בנה, להיותה נמשכת מהדכר שבה"ת כי בינה היא בחינת זכר. וה"ת דנשמות נקראת בת בתה, להיותה נמשכת מבהינת הנוקבא שבה"ת, ואם הז"א ישפיע לה"ר ולה"ת דנשמות בעת הגלות יבא השפע לערב רב ותגלה בזה ערותו.
ערות אחי אביך דא יוד דאיהו תולדה דאת י' ואיהו אח לו' ערות אחי אביך קאי על י' שהוא תולדה די' של שם הויה והוא אח אל הו'. פירוש ה
י' דנשמות שהוא חכמה שבהם, הוא אור של תולדה מן
י' דהויה שהוא אבא, כי אין הנשמות מקבלים חכמה אלא בהיותם כלולים בז"א בעת שהז"א מלביש לאבא, שהוא
י' דהויה וז"ש,
י' דאיהי תולדה דאת י' אח לו', כי בחינת
י' דנשמות ובחינת
ו' דהויה שהוא ז"א, שניהם מלבישים לאבא ונחשבים לאחים זה לזה, כי בהיות ב' בחינות במדרגה אחת נחשבים לאחים, ונאסר לישראל בגלות להמשיך שפע לבחינת
י' של נשמותיהם, שהוא אחי הז"א אביהם של ישראל, כי השפע יגיע לערב רב, ואז תגלה ערותו.