זהר

רע) ובשעתא דזמין קודשא בריך הוא, למפקד על עמיה, כנסת ישראל תיתוב מן גלותא בקדמיתא, תהך לביתא, בגין דבית המקדש יתבני בקדמיתא, ויימא לה קודשא בריך הוא, קומי מעפרא. היא תבת ואמרה, לאן אתר איהך, ביתאי חרב, היכלי אתוקד בנורא. עד דקודשא בריך הוא, יבני בי מקדשא בקדמיתא, ויתקין היכלא, ויבני קרתא דירושלם, ולבתר יוקים לה מעפרא. הדא הוא דכתיב, בונה ירושלים ה' וגו'. בונה ירושלים בקדמיתא, ולבתר נדחי ישראל יכנס, ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלים וגו'. ויתכניש גלותהון דישראל. הדא הוא דכתיב בונה ירושלים ה' בקדמיתא, ולבתר נדחי ישראל יכנס. וכדין הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, דא תחיית המתים. וכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו וגו'. בילא"ו.

פירוש הסולם

רע) ובשעתא דזמין קב"ה וכו': ולשעה שעתיד הקב"ה לפקוד את עמו, להוציאם מגלות, כנסת ישראל, היא השכינה תשוב תחילה מהגלות, ותלך לבית המקדש מטעם שבית המקדש תבנה תחילה לקבוץ גליות, ששם השראת השכינה, וע"כ גם השכינה מקדמת לצאת מהגלות. ויאמר לה הקב"ה, קומי מעפר. והשכינה משיבה ואמרה, לאיזה מקום אלך, הרי ביתי חרב, היכלי נשרף באש. עד שהקב"ה, יבנה בית המקדש מתחילה, ויתקן החיכל, ויבנה עיר ירושלים, ואחר זה יקים את השכינה מעפר, וז"ש, ​בונה ירושלים ה' וגו', מתחילה בונה ירושלים, ואחר כך נדחי ישראל יכנס, ויאמר לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלים וגו', ואח"כ יקבץ גליות ישראל. וז"ש מתחילה, בונה ירושלים ה', ואח"כ, נדחי ישראל יכנס. ואז, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, שזהו תחיית המתים. וכתוב, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו וגו'. בילא"ו.