זהר

רע) ות״ח, ישראל כד עבדו עגלא, ואפרישו ברכאן מהאי הר חרב, דאפרישו מניה וא״ו, וקציצו בנטיעות, באינון נטיען. מה כתיב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. ההוא עדי עלאה, תפלין דרישא, ודרעי דשוויין ביד כהה, אעדיאו מנהון. ומאן אתר אתייהיב לון. מהר חורב, כד אזדווג בה וא"ו. והשתא נרגן מפריד אלוף, ואתערו עליהון חרב.

פירוש מעלות הסולם

רע) ות״ח ישראל כד וכו׳: ובוא וראה, ישראל כשעשו את העגל, הפרישו את הברכות מן אותו הר חרב שהפרישו ממנו את הו׳ וקצצו בהנטיעות. באותן עשר נטיעות. מה כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, אותו עדי עליון היינו תפילין של ראש, ותפילין של יד, שמניחים ביד כהה הסיר מהם. ומאיזה מקום ניתן להם מהר חורב, כשנזדווג עמו ו׳ היינו ז"א. ועתה במעשה העגל, נרגן מפריד אלוף ונתעורר עליהם חרב.