זהר

רעט) גדול כבודו, בגין דאיהו גדול, דכתיב גדול אדוננו ורב כח, ודאי אקרי גדול, ורזא דא, ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, גדולים הוו ודאי. ועכ"ד, איהו אקרי גדול, כמה דאתמר גדול אדונינו ורב כח. וקב"ה לא אקרי גדול, אלא בהאי, דכתיב, גדול יי' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. במה איהו גדול, בעיר אלהינו הר קדשו.

פירוש הסולם

רעט) גדול כבודו: הוא משום שהוא גדול, שכתוב, גדול אדוננו ורב כח. ודאי שז"א נקרא גדול, וז"ס ויעש אלקים את שני המארת הגדולים. גדולים היו ודאי. שאפילו המלכות הנקראת לבנה, היתה ג"כ גדולה כז"א, הנקרא שמש. ועם כל זה הוא, ז"א, נקרא גדול, כמו שנאמר, גדול אדוננו ורב כח. אבל המלכות לא נקראת גדול. משום שחזרה ונתמעטה. (כנ"ל ב"א מאות ק"י עד אות קט"ו) והקב"ה לא נקרא גדול, אלא בזה שכתוב, גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו. דהיינו, במה הוא, ז"א, גדול, רק בעיר אלקינו הר קדשו, שהוא המלכות.
פירוש. שז"א עצמו הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, ורק בעת הזווג עם המלכות מופיעה בו החכמה, כדי להשפיע אל המלכות. ואין גדול אלא באור החכמה, נמצא שז"א נבחן לגדול, רק בעיר אלקינו, דהיינו בעת הזווג עם המלכות.