זהר

רעח) א"ל יאות שאלת, ת"ח, האי רוח דקאמרו דאיהו רוח דנבות, הכא אית לאסתכלא, וכי רוחא דנבות, יכיל לסלקא ולקיימא קמיה דקב"ה, למתבע שקרא, דכתיב ויצא הרוח. ואי צדיקא הוא, איך יבעי שקרא בההוא עלמא, דאיהו עלמא דקשוט, ומה בהאי עלמא, לא בעי זכאה שקרא, בההוא עלמא לא כ"ש. ואי לאו זכאה איהו, היך יכיל לקיימא קמי קב"ה.

פירוש הסולם

רעח) א"ל יאות שאלת וכו': א"ל ר"א יפה שאלת. בוא וראה, זה שאמרו שרוח ההוא הוא רוח של נבות, יש להסתכל כאן, וכי רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה לבקש ממנו שקר, שכתוב ויצא הרוח וגו' והייתי רוח שקר וגו'. ואם צדיק היה, איך יבקש שקר בעולם ההוא, שהוא עולם האמת. ומה בעולם הזה לא יבקש הצדיק שקר, בעולם ההוא לא כל שכן. ואם לא היה צדיק, איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה.