זהר

רעח) ובג״כ אמר משה זמנא אחרא, יי׳ ארך אפים ורב חסד. ואלו אמת לא קאמר. משום דרזא דמלה, אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין, וכד אמר משה תניינא, תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין, ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. ובג״כ אמת תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה ואמת.

פירוש הסולם

רעח) ובג"כ אמר משה וכו׳: ומשום זה אמר משה, את המדות, פעם שנית, ה׳ ארך אפים ורב חסד, דהיינו בפרשת שלח, ואלו אמת, אינו אומר שם, כמו שאומר בי״ג מדות שבפרשת כי תשא, והוא משום שסוד הדבר הוא, אלו תשע מדות, דהיינו ט׳ תקוני דיקנא דז״א, הם מאירים מעתיק יומין לז״א. וכשאמר משה, המדות פעם שנית בפרשת שלח, אמר תשעה תקונים, שהם תקוני דיקנא הנמצאים בזעיר אנפין, שיורדים מעתיק יומין, ומאירים בו. ומשום זה לא אמר בהן, ואמת, כי אמת תלויה בעתיקא קדישא. שה״ס תקון הז' של י"ג תקוני דיקנא דא״א, שה״ס הארת פנים דא״א, ועתה כשלא קבל מעתיק רק ט׳ תקונים, לא אמר משה ואמת. כי תקון הזה דעתיק, אינו מאיר בו עתה.
פירוש. לעולם אין בז״א כי אם ט׳ תקוני דיקנא, אלא שפעם מאירים בהן י״ג מדות דא״א, ופעם רק ט׳ מדות מא"א. וכשמאירים י"ג מדות דא״א בט׳ תקוני דיקנא דז״א, אז יש בז״א י״ג מדות הרחמים, דהיינו י״ג הארות מא״א, ואלו הם י״ג מדות הרחמים הנזכרים בז״א בפרשת כי תשא, שכתוב בהם ואמת. ואם לא כל י״ג דא״א מאירים בט' תקוני דיקנא דז״א, רק ט׳ הארות בלבד, אין תקון ואמת בכללם, שה״ס הארת הפנים דא״א, ואינם אלא ט׳ מדות הנאמרים בפרשת שלח.