זהר

רעח) דתניא א"ר יהודה, מחציפותא דצדקת חדא, נפקו כמה טבאן לעלמא. ומאן היא. תמר. דכתיב ותשב בפתח עינים. אמר רבי אבא, פרשתא דא מוכח, דאורייתא סתים וגליא. והא אסתכלנא באורייתא כלא, ולא אשכחנא אתר דאקרי פתח עינים, אלא כלא סתים, ורזא דרזיו הוא.

פירוש הסולם

רעח) דתניא א״ר יהודה וכו׳: שלמדנו אר״י, מעזות של צדקת אחת, יצאו כמה טובות לעולם, ומי היא. היא תמר. שכתוב, ותשב בפתח עינים. אמר רבי אבא, פרשה זו מוכיחה לנו שהתורה היא סתומה וגלויה, שיש בה נגלה ונסתר, והרי הסתכלתי בכל התורה כולה, ולא מצאתי מקום שיהיה נקרא פתח עינים. אלא הכל סתים הוא, וסוד הסודות הוא.