זהר

רעז) א"ר יהודה, מאן את. א"ל יודאי אנא, ואנא יתיב נזיפא, דאנא לא יכילנא למיעל, בגין ההוא צערא דברי, דגנביה ההוא עכו"ם, כד איהו הוה זעירא, ואלקי ליה כל יומא, וצערא דיליה דחי לי למיעאל בדוכתאי, ובהאי אתרא לא אתערית, בר האידנא.

פירוש הסולם

רעז) א"ר יהודה מאן וכו': אר"י, מי אתה. אמר לו, יהודי אני, ואני יושב בבדידות, כמו מוחרם, כי איני יכול לכנוס לגן עדן, בשביל הצער מבני, שגנבו עכו"ם בעוד היותו קטן, ומכהו בכל יום. והצער שלו דוחה אותי מלהכנס במקומי, ובמקום הזה לא נערתי רק עתה.