פירוש הסולם
רעז)
בההוא זמנא, ויפל ה' וגו' ה' אלקים, אבא ואמא. תרדמה דא גלותא, דאתמר ביה ותרדמה וגו': בעת ההיא, דהיינו בעת שלא מצא עזר כנ"ל, ויפל ה' אלקים תרדמה וגו', ה' אלקים היינו או"א, תרדמה פירושו גלות, כמו שנאמר על הגלות
ותרדמה נפלה על אברם, אף כאן תרדמה פירושו גלות.
ארמי ליה על משה, ויישן, לית שינה אלא גלותא, הפיל התרדמה על משה ויישן, ואין שינה אלא גלות. כלומר כי בשינה מסתלקים המוחין, וכן בגלות מסתלק הדעת מן ישראל וע"כ אין שינה אלא גלות.
ויקח אחת מצלעותיו, מצלעותיו דמאן, אלא מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו או"א חד מנייהו: שואל על הכתוב, ויקח אחת מצלעותיו מצלעותיו של מי לקח: ואומר, אלא מאלו הנערות של המטרוניתא לקחו או"א אחת מהן.
ואיהו סטרא חוורא יפה כלבנה. והיא בחינת לבן, ונאמר עליה יפה כלבנה: ביאור הדברים, כי נודע שהמלכות מצד עצמה אינה ראויה למוחין, כי כן נצטמצמה בצמצום א' שלא תקבל לתוכה שום אור ישר, וכל תקונה הוא ע"י עלייתה והתכללותה במדת הרחמים שהיא בינה, הנק' או"א.
(כנ"ל דף ז' ד"ה וכבר) אמנם לעתיד בגמר התקון, בסוד משה וב' משיחין כנ"ל, תתתקן בבחינתה עצמה ותהיה ראויה לקבל אור ישר, ולא תצטרך להתמתק בבינה. ולפיכך, יש ב' בחינות בנין אל השכינה, א) טרם גמר התקון, דהיינו ע"י המיתוק בעלייתה לאו"א, וזה לעמודא דאמצעיתא לז"א ב) בגמר התקון בבחינת עצמה, וזהו לסוד משה. וזה אמרו (באות רע"ו)
ובגיניה אתמר בגלותא בתראה, ולאדם לא מצא עזר והיינו לתקון משה וב' משיחין. כי אפילו אחר התכללותה בהבינה, לא תוכל לקבל ממנה, רק ט"ס ראשונות, אבל בחינתה עצמה, שהיא מלכות שלה נשארה בלי תקון, והיא סוד
גלותא בתראה, (כנ"ל דף ר"ג ד"ה ויש) וע"כ נאמר עליה ולאדם לא מצא עזר, אלא כלהו כנגדו, וז"ש
בההוא זמנא, ויפל ה' אלקים תרדמה וגו', לית שינה אלא גלותא, כי מתוך שלא מצא עזר לתקנה, ע"כ נגזר עליה הגלות האחרון. אשר תקונו ע"י משה. ומטרם גמר התקון שהוא ע"י תקון עליה. נבחן התקון על ידי עמודא דאמצעיתא כנ"ל, וזה אמרו
וכן עמודא דאמצעיתא וכו'
מן גלותא, דהיינו מג' גליות הראשונות שמטרם
גלותא בתראה, שהתקון הוא ע"י עמוד"א הולך ומבאר לפנינו ב' התקונים תקון עמוד"א, ותקון משה. וזה
אמרו ויקח וגו' מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו או"א חד מנייהו ואיהו סטרא חוורא, כי ז' ספירות של המלכות שקבלה מאו"א בעת קטנותה נקראות עלמות, ואומר שאו"א לקחו אחת מהן, והיא חסד שבהן, כי חסד נבחן לגוון לבן,
יפה כלבנה, דהיינו ע"י בנין הגדלות של או"א, להשלים עמה את המלכות דמלכות החסרה, נעשית בזה יפה כלבנה.
ויסגור בשר תחתנה, דא בשר דאתמר ביה. בשגם הוא בשר: ויסגור בשר תחתנה היינו עם בשר דמשה, שנאמר בו,
בשגם הוא בשר. כי בשגם בגי' משה, וע"כ יליף בשר בשר בגזרה שוה, שגם בשר הנאמר כאן הוא בשר דמשה. ובשר זה הוא בחינת גבורה, כמ"ש להלן, והמלכות נשלמה על ידו בבחינת קו שמאל שלה.
בשר דמשה סומק, ועליה אתמר פני משה כפני חמה, הבשר של משה הוא אדום, ועליו נאמר פני משה כפני חמה. כלומר מה חמה נוטה לאדום אף הבשר דמשה אדום, והוא בחינת גבורה עלאה דאמא. כי גבורות דאמא מכונות בגוון אדום.
ובג"ד יפה כלבנה ברה כחמה ומשום זה אומר הכתוב יפה כלבנה, היינו הקו ימין שלה שהיא מצד העלמה בבחינת סטרא חוורא, ברה כחמה היינו הקו שמאל שלה, שהיא מצד בשר סומק דמשה.