זהר

רעז) תלתין שנין הוו, דהוה אזל מנהון במדברא, ומנהון בענא. ובההיא זמנא, וחכמת המסכן בזויה. ודבריו אינם נשמעין מקמי שאול מלכא. הא דלא אשתארו ביה אלא ארבעין חסר אחת, דהא שתא חדא הוה עריק מקמי בריה אבשלום. ובג"כ נחתת תקונא דשרגא, עד דהוה כפשע בינו ובין המות.

פירוש הסולם

רעז) תלתין שנין הוו וכו': שלשים שנה היו, שבחלק מהם היה הולך במדבר, ומהם בצאן. ובאותו זמן, וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים מפני שאול המלך. הרי שלא נשארו לו מעי שנה, אלא ארבעים חסר אחת, כי שנה אחת היה בורח מפני בנו אבשלום. ומשום זה, ירד תקון הנר, שהוא המלכות, עד שהיה כפשע בינו ובין המות.