https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר והמשכילים: אתוון. יזהירו: נקודין. כזהר: טעמים רעא-רפו
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר והמשכילים: אתוון. יזהירו: נקודין. כזהר: טעמים רעא-רפו
אות רעז
זהר
רעז) קם בוצינא קדישא פתח כמלקדמין ואמר והמשכילים יזהירו. אלין אתוון. דכלהו כלילן באת ב׳ מן בראשית. ב׳ איהי בּ י ת בי מקדשא דתמן בה נהרין כל אתוון. ראשית, נקודה בהיכליה. כגוונא דא בּ עלה אתמר כל כבודה בת מלך פנימה.
פירוש מעלות הסולם
רעז) קם בוצינא קדישא וכו': קם ר׳ שמעון הנקרא נר הקדוש, פתח כמתחלה ואמר והמשכילים יזהירו, הם האותיות, שכלן נכללות באות ב׳ מן בראשית. ב׳ היא רומזת, לבית היינו בית המקדש, ששם בה מאירים כל האותיות. ראשית היינו א״א, נקודה היינו מלכות בהיכלו שהוא בינה. כי העלה את מלכות שלו לתוך בינה. כעין זה בּ', עלה נאמר כל כבודה בת מלך פנימה.
פירוש, כי ע״י עליית מלכות למקום בינה דא״א נעשה שם מסך המסיים אל הראש דא״א ובינה תו״מ דא״א יצאו לחוץ מראש למקום חג״ת דא״א ששם מקום או״א דאצילות וכן נעשה פרסא ומסך במקום החזה דא״א, ממעל לישסו״ת וזו״ן דאצילות, ועוד פרסא בין אצילות לבי״ע, העומדת בסיום עולם אצילות. ולעת גדלות שהארת ע״ב ס״ג דא״ק מבטלת לשעתה הסיומים של צמצום הב׳ ומחזיר הסיומים של צמצום א', בזה מתבטל הגבול דסיום אצילות, ויורד מסיום אצילות למקום הנקודה דעולם הזה ומעלה את ג׳ עולמות בי״ע לעולם אצילות במקום ישסו״ת וזו"ן העומדים מחזה ולמטה דא״א, ובי״ע מלבישים עליהם. ואחר זה יורדת הפרסא שבמקום החזה דא״א למקום סיום האצילות ואז עולים ישסו״ת וזו"ן עם בי״ע שעלו ומלבישים עליהם, למקום או״א דאצילות למעלה מחזה דא״א, כי הגבול שבחזה כבר נתבטל. ואחר זה יורדת הפרסא שבין ראש א״א לאו"א עלאין, ומתבטל הגבול בין ראש א״א לבין חג״ת שלו, ועולים או״א, עם ישסו״ת וזו״ן המלבישים עליהם, וגם בי״ע התחתונים המלבישים לישסו״ת וזו״ן כולם יחד עולים לראש א״א ומקבלים שם את אור החכמה.
וזה אמרו והמשכילים יזהירו אלין אתוון שהם זו״ן דכלהו כלילן באת ב׳ מן בראשית, כי ראשית היא א״א בסוד שאמרו חז״ל אין ראשית אלא חכמה, וא״א לקח חכמה דמ״ה בעת תיקון עולם אצילות, כי עתיק לקח כתר וא״א חכמה. וב׳ מן בראשית היא בינה שיצאה לחוץ מראשו לחג״ת שלו, ב׳ איהי בית בי מקדשא דתמן בה נהרין כל אתוון. כי לעת הארת הגדלות וביטול הפרסאות עולה ב׳ זו שהיא בינה לראש א״א וכולם מקבלים חכמה שנקראת קודש ובינה נקראת בי מקדשא. ראשית היינו א״א נקודה בהיכליה וכו' היינו המלכות שנקראת נקודה שעלתה לבינה הנקראת היכל (ועי' בסלם בראשית א׳ אות ז') שבעת המיעוט נתקנו הנקודה וההיכל יחד מאירים באור חסדים לבד, ולעת גדלות שמלכות יורדת למקומה, ועולים כולם לראש א״א ומקבלים חכמה נשתנה גם שמו של היכל לשם בית. עלה נאמר כל כבודה בת מלך פנימה, כי לאחר תקון האצילות נתחזק הפרסא אשר אפילו בעת שמלכות יורדת מבינה למקומה נשאר כח הסיום של מלכות בבינה, באופן שלא תתבטל הפרסא לעולם, ובינה ותו״מ המתחברים אל המדרגה נבחנים לעולים ממעלה לפרסא, וזה נבחן לכבודה של בת מלך פנימה.