זהר

רעו) רבי יהודה בר שלום, הוה אזיל באורחא, ורבי אבא הוה עמיה, עאלו לחד אתרא, ובתו תמן, אכלו, כד בעו למשכב, שוו רישיהון בההוא תלא דארעא, דהוה חד קברא תמן, עד דלא דמיכו, קרא חד קלא מן קברא, אמר זרעא לארעא אזלא, תריסר שנין הוה דלא אתערית, בר האידנא, דפרצופא דברי חמינא הכא.

פירוש הסולם

רעו) ר' יהודה בר שלום וכו': ריב"ש היה הולך בדרך, ור' אבא היה עמו, נכנסו למקום אחד ולנו שם. אכלו, כשרצו לשכב, הניחו את ראשם על תל של עפר, שהיה שם קבר. טרם ישנו, קרא קול אחד מן הקבר, אמר, זרע שלי הולך לארץ, כלומר הולך לאבוד, כבר שתים עשרה שנים שלא נערתי, לבד עתה, שפני בני אני רואה כאן.