זהר

רעו) תניא, אמר להו ר׳יש לחבריא, ביומאי לא יצטרכון בני עלמא להאי. א״ל רבי יוסי, צדיקייא מגינין על עלמא בחייהון, ובמיתתהון יותר מחייהון. הה״ד וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, ואילו בחייוהי לא כתיב. א״ר יהודה מאי שנא הכא דכתיב למעני ולמען דוד עבדי, דשקיל האי לגבי האי. אלא, בגין דדוד זכה לאתקשרא ברתיכא קדישא דאבהתא, ובג״כ כלא חד, בריך הוא לעלם ולעלמי עלמיא.

פירוש הסולם

רעו) תניא אמר להו וכו׳: למדנו אמר להם ר׳ שמעון לחברים, בימי לא יצטרכו בני עולם לזה. להוציא ספר התורה לרחוב. א״ל ר׳ יוסי, צדיקים מגינים על העולם בחייהם, ובמיתתם יותר מבחייהם. ז״ש, וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. ואלו בחייו של דוד זה אינו כתוב. אמר ר׳ יהודה מהו השינוי כאן שכתוב, למעני ולמען דוד עבדי, שהשוה זה לזה ומשיב, אלא בשביל שדוד זכה להתקשר במרכבה הקדושה של האבות, שהוא רביעי להם, שה״ס המלכות, ומשום זה הכל אחד. ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים.