זהר

רעה) לבתר עבד ליה לאדם, לבושין אחרנין, מטרפי אילנין דגנתא דעדן דארעא. דהא בקדמיתא הוו אינון לבושין, מאינון אחוריים דגנתא דלעילא, והשתא מגנתא דארעא, ונפקי מגנתא. ואינון לבושין הוו סלקין ריחין ובוסמין דגנתא, דנפשא מתיישבא בהו, וחדי בהו. הה"ד וירח את ריח בגדיו ויברכהו, דהא אתיישבא נפשיה ורוחיה דיצחק בההוא ריחא.

פירוש הסולם

רעה) לבתר עבד ליה וכו': אח"כ עשה הקב"ה לאדם לבושים אחרים מעלי האלנות שבגן עדן. ואע"פ שכתוב, ויעש וגו' כתנות עור, אמנם בתורתו של ר' מאיר כתנות אור כתוב, והיינו מחמת שהיו מעלי אילנות שבג"ע, שהם אורות. כי מתחלה היו הלבושים של אדם מאחורים של הגן שלמעלה, שהוא המלכות דאצילות, דהיינו מהפרסא שלה (כנ"ל אות רע"ד) ועתה, לאחר החטא, היו מגן עדן הארץ, שבעולם עשיה, ויוצאים מן הגן. ואלו הלבושים, היו מעלים ריחות ובשמים של הגן, שהנפש מתישב בהם ושמח בהם. ז"ש, וירח את ריח בגדיו ויברכהו. כי נתישבו נפשו ורוחו של יצחק בריח ההוא.