זהר

רעד) פקד פקדתי אתכם, מאן דלא קיימא ברשותיה, מה פקיד, ומה עביד אלא פקד מלעילא, פקדתי מלתתא, מאי טעמא, בגין דהאי זכירה הות עלה מקדמת דנא, דכתיב ואזכור את בריתי, כיון דכתיב ואזכור, הא זכירה אתמנא עלה, ובג"כ אמרת לבתר פקד פקדתי דהא סימנא נקטת מקדמת דנא. כגוונא דא שרה דכתיב וה' פקד את שרה. אבל הכא רחל, דלא אדכרת מקדמת דנא, לא אתמר בה פקידה, אלא זכירה, וכלא בזכירה איהו, ברזא דמזלא.

פירוש הסולם

רעד) פקד פקדתי אתכם: חוזר על הקושיא הנ"ל, (באות ר"ע). מי שהוא עצמו אינו ברשותו, אלא בגלות, מה הוא יכול לפקוד, ומה הוא יכול לעשות, ואיך אמרה השכינה, פקד פקדתי, בזמן שהיא בגלות. ומשיב, אלא פקד, פירושו מלמעלה מז"א, שה"ס זכירה, כנ"ל. פקדתי, הוא למטה בנוקבא, ומהו הטעם שאמרה פקד, שפירושו זכירה. ולא אמר זכור במפורש, הוא, משום שזכירה זו כבר היתה עליה מקודם לכן, שכתוב, ואזכור את בריתי, כיון שכתוב ואזכור, הרי כבר ניתנה בה זכירה ומשום זה אמרה אחר כך פקד פקדתי, שהמלה, פקד, רומזת על הזכירה שניתנה בה מכבר. כי אחזה סימן זה של הלשון, פקד פקדתי, מקודם לכן. פירוש כמו שאמרו ז"ל, סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף, שיעקב אמר פקד יפקוד אתכם, וכן יוסף אמר ​פקד יפקוד אלקים אתכם. ומובא (ברש"י ז"ל בראשית ג' י"ח) והיינו משום שצריכים זכירה ופקידה לגאולה, ופקד רומז על זכירה שמכבר, פקדתי על פקידה.