פירוש הסולם
רעג)
ואתתא דאית לה דם טוהר ודם נדה מסטרא דמשנה איהי שויא ליה, והאשה שיש לה דם טהור ודם טמא, מצד המשנה היא שומה לו.
ולאו איהי בת זוגיה יחודא דיליה, והיא אינה בת זוג שלו ואינה היחוד שלו. פירוש, כל עוד שהמלכות, שהיא אשתו של ז"א, צריכה להמתקת הבינה, ויש בה ב' נקודין (
כנ"ל בהקדמת הזהר דף דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב' תרין) שמאחת נמשך דם טהור, ומאחת דם טמא, שע"כ הזווג אינו קבוע, אלא אם לא זכו נמשך דם טמא. וזווג זו"ן נפסק, כנודע, הנה זה שומה לה להנוקבא דז"א מחמת המשנה, שהיא אשת מטטרון, הנמשכת ממנה, (כנ"ל בהסולם כאן ד"ה ובג"ד) ולפיכך אין הנוקבא בת זוגיה דז"א בקביעות, ואיננה היחוד השלם שלו, כי אין יחוד שלם מטרם שנמחה הערב רב מהעולם.
ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין, ומשום הערב רב, נקבר משה חוץ לארץ הקדושה, וקבורה שלו היא במשנה, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. קבורה פירושו העלם, ותחית המתים היא הגלוי, ואומר מה שנעלם משה ונקבר בחו"ל, הוא משום שליטת המשנה בעולם, וע"כ לא ידע איש את קבורתו, עד היום הזה של גמר התיקון, שאז בתחית המתים יתגלה משה עם ב' משיחין (
כנ"ל דף ר"ב אות רל"ד).
קבורתא דיליה. משנה דשלטא, על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה, הקבורה שלו, דהיינו העלם נשמת משה, בא מכח המשנה ששולטת על המטרוניתא הנקראת קבלה למשה, והיא מלכות, והמטרוניתא נפרשה מבעלה.
בגין דא תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך דא איהו עבדא ידיעא, משום זה אומר הכתוב, תחת שלש רגזה ארץ, דהיינו המלכות נוקבא דז"א, הנקראת ארץ, תחת עבד כי ימלוך היינו עבד הידוע, שהוא מטטרון.
ושפחה דא משנה, והכתוב ושפחה כי תירש גבירתה קאי על משנה, שהיא אשת מטטרון,
ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב, עם נבל ולא חכם והכתוב ונבל כי ישבע לחם, קאי על ערב רב, הנקראים עם נבל ולא חכם.
