זהר

רעג) במה אתתקנת, למלכא דמית בריה, מה עבד כפא ליה לערסיה על אבלא דבריה, ולא אתקין ליה לערסיה, אלא נטל כובין ודרדרין, ואטיל תחות ערסיה, ושכיב עליה, כך קב"ה, כיון דאתגלו ישראל, ואתחרב מקדשא, נטל כובין ודרררין ושוי תחותיה, הדא הוא דכתיב וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. בגין דישראל הוו בגלותא.

פירוש הסולם

רעג) במה אתתקנת וכו': שואל, במה מתתקנת הנוקבא בזמן הגלות, שתוכל להתגלות למטה. ואומר בדומה למלך, שמת בנו, מה עשה, כפה מטתו, בשביל האבל על בנו, ולא התקין אותה, אלא שלקח קוצים ודרדרים והטילם תחת מטתו, ושכב עליהם. כך הקב"ה כיון שגלו ישראל, ונחרב בית המקדש, לקח קוצים ודרדרים ונתן תחתיו, וזהו שכתוב, ​וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ועשה זה, משום שישראל היו בגלות. ומיושב בזה קושיא הראשונה הנ"ל, (באות ר"ע) שהקשה כיון שהשכינה היתה בגלות, איך נתגלתה למשה. והתירוץ הוא, שעל כן, נתגלתה אליו אז, מתוך הסנה, שה"ס בלתי שלימות ודינים, שבאופן זה, היא יכולה להתגלות גם בזמן הגלות, וקושיא השניה מתרץ להלן.