זהר

רעג) ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן, מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן, ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן, דאזדעזע ימא, יומא דאתחרב בי מקדשא, ט׳ באב איהו. וההוא מרגלא, דכד דכיר קב״ה לבנוי, ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא, חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו״ן, וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב״א.

פירוש הסולם

רעג) ההוא מרגלא דקא וכו׳: שואל, מרגלית ההוא שהלויתן מוציא מתוך התהום ההוא הנקרא סגדו״ן, ממה היא נעשה. ומשיב, אלא יום הזה, שהלויתן הוציא המרגלית, שהים נזדעזע, יום שנחרב בו בית המקדש היה, שהוא יום ט׳ באב. ואותה המרגלית, הנה כשהקב״ה זוכר את בניו ושופך ב׳ דמעות לים הגדול, דמעה אחת נופלת לתהום הזה, שנקרא סגדו״ן, ודמעה אחת נופלת לתוך תהום אחר, שנקרא גילב״א.