זהר

רעג) ותאנא, האי חכמתא דאתכלילא בארבע, אתמשכא בהני שערי, דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין, ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין, מנייהו דליתהון בחושבנא. הה״ד, קווצותיו תלתלים. תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף. וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן, כתיב מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות.

פירוש הסולם

רעג) ותאנא האי חכמתא וכו׳: ולמדנו, חכמה זו הכלולה בארבע, דהיינו מוח החכמה דז״א, נמשכת באלו השערות דז״א שהן תלויות תלים על תלים, וכולם קשות וחזקות, ונמשכות ובאות כל אחת לצד שלו, ואלף אלפים ורבוא רבבות תלויות, ומהם שאין להם חשבון. דיש קווצותיו תלתלים, תלי תלים, וכולן קשות וחזקות להתחבר כמו חלמיש חזק, וכאבן הזאת שהיא חזקה, עד שעושים נקבים ומבועים מתחת השערות, ונמשכים מבועים חזקים לכל עבר ועבר ולכל צד וצד. ומשום שאלו השערות הן שחורות וחשכות, כתוב בהן, מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות.
פירוש. נודע שאין החכמה נמשכת אלא עם גילוי דינים (כנ״ל פקודי אות שע״ו) ולפיכך אין חכמה דז״א נמשכת אלא ע״י השערות ראש דז״א שה״ס דינים קשים, וז"ש, דאי חכמתא וכו' אתמשכא בהני שערי, דהיינו עם הדינים שלהם, וכלהו קשיין ותקיפין, אבל אותן השערות שבראש שאינן קשים ותקיפין, אין החכמה נמשכת עמהם, והן עשויות רק להמשכת החסדים. כי יש ג׳ בחינות השפעות ע״י השערות, א) היא השפעת החכמה. ב) היא השפעת החסדים להלביש החכמה, כי אין החכמה מאירה בלי חסדים. ושתים אלו מושפעות ע״י השערות הקשות. ג) היא השפעת חסדים בלי חכמה, ומושפעים ע״י שערות הרכות. וז״ש. ואלף אלפים. שה״ס חכמה המכונה אלפים בסו"ה ואאלפך חכמה. ורבוא רבבן, ה״ס החסדים המלבישים את החכמה המכונים רבבות. ושתי השפעות אלו ה״ס חשבון, כי שפע החכמה מכונה חשבון. (כנ״ל פקודי אות כ״ח) מנייהו דליתהון בחושבנא, היינו השפעה הג', שהיא חסדים בלי חכמה, המכונה שאין להם חשבון.
ונודע שמטרם ביאת קו האמצעי הממעט הג״ר דשמאל ע״י מסך דחירק שבו, אין החכמה יכולה להאיר מטעם חוסר חסדים להלביש החכמה (כנ״ל לך דף י״ג ד״ה ונתבאר) וז״ש, וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, דהיינו השערות הנמשכות מקו שמאל הן קשות ותקיפות מלהתחבר בימין, ולהתלבש בחסדים. כי מטרם שנתמעטו הג״ר דשמאל, נמצא השמאל במחלוקת עם הימין ואינו רוצה להתחבר עמו (כנ״ל ב״א דף נ״ז ד״ה והנה ובד"ה וזה) עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, דהיינו עד שבא קו האמצעי, וממעט הג״ר דקו שמאל שבמוחין, ואז נעשו נקבים תחת שערות הראש הנמשכות מקו שמאל, כי מיעוט הג״ר שקבלו, מכונה נקבים תחת השערות, שע״י המיעוט הזה נתחבר קו שמאל עם הימין והחכמה נתלבשה בחסדים והחכמה מאירה בכל השלמות בבחינת ו״ק דחכמה. וע״כ נבחן שהנקבים, דהיינו המיעוטים נעשו למבועים של השפעה. וז"ש, עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, וז״ש, לכל עיבר ועיבר, דהיינו הן לפנים והן לאחור, לכל סטר וסטר, דהיינו הן לימין והן לשמאל. ונמצא שהדינים שבשערות, שקבלו מן מסך דחירק שבקו אמצעי דמוחין, גרמו לכל השלמות, דהיינו לחבור ימין ושמאל, כנ״ל. וז״ש, ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן, דהיינו מחמת ב׳ הפעולות שבמסך דחירק, (כנ״ל לך י״ג ד״ה ונתבאר) מפעולה דמנעולא נעשו שחורות, ומפעולה דמפתחא, נעשו חשכות. משום זה כתוב, מגלה עמוקות מני חשך, דהיינו שהחכמה נגלית מחמת הדינים שבשערות, שמבחינת החשך, דהיינו ממפתחא, ויוצא לאור צלמות, שהחכמה נגלתה ויצאה לאור מחמת השחרות שבשערות, שהיא נמשכת ממנעולא, הנקראת צלמות. כי ע״י שתי פעולות אלו נכנע קו השמאל להתחבר עם קו הימין, שע״י החשך והצלמות, נגלתה העמוקה דהיינו החכמה, ויצאה לאור.