זהר

רעג) כזהר אלין טעמי אורייתא דבהון מתנהגין אתוון ונקודי. ובההוא גופא דגנתא. כזהר דא נשמתא דאיהי תנועה דאתוון. ונקודי. דנהרין באנפין ובעיינין. ונפשא איהי כללא דאתוון. ואיהי שתופא דגופא. רוחא איהי כללא דנקודי דנהרין בעיינין.

פירוש מעלות הסולם

רעג) בזהר אלין טעמי וכו': כזהר: הם טעמי התורה, שבהם מתנהגים האותיות והנקודות. ופירושו של כזהר בגוף ההוא של הגן, זו הנשמה שהיא המנענעת את האותיות והנקודות, המאירים בפנים ובעינים של גוף ההוא בגן עדן. ונפש היא כולל של האותיות, והיא שותפו של הגוף. ורוח הוא כולל של הנקודות המאירות בעינים.
ביאור המאמר. ז״א נקרא תורה, והוא מקבל מבינה מוחין ולבושים, והמוחין הם אור התורה, ולבושי המוחין הם האותיות שבהם מלובשים המוחין, ובספר הזוהר (ב״א אות קפ״ג) כתוב ת״ח חשך איהו אוכמו דאורייתא אור חיוורו דאורייתא והיינו כי אור ה״ס מוחין ומרומזים בלבן שבס״ת דהיינו הגוילים שעליהם נכתבים האותיות ואותיות עצמן ה״ס השחור, ובעת שמוחין דאמא מלובשים בז״א, אז אומר ז״א שחורה אני ונאוה, וכשמסתלקים האורות אומר אל תראוני שאני שחרחורת כי הכלים שלו נופלים לחוץ מאצילות והחצונים נאחזים בהם.
וזה אמרו (באות רע״א) והמשכילים אלין אתוון היינו אותיות התורה דאינון לבושין דאורייתא כלומר לבושי מוחין מרקמן מכל גוונא דנורא היינו חשך דאמא הנקרא אש. חיור וסומק וירוק ואוכם היינו חו״ג תו״מ. ומנהון אתפרשן לכמה גוונין כי חג״ת בגדלות נעשים לחב״ד והם ע״ס וכל אחת כלולה מע״ס.
וכן ז״א נקרא אדם וגוף שלו מתחלק לחמש בחינות, שהן: כח״ב תו״מ והן: עור, בשר, גידין, עצמות מוחין. ובהם מתלבשים חמשה אורות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והן נגד ה׳ בחינות שבתורה, שהן: טעמים, נקודות, תגין, אותיות, ושרשם. נמצא כי עור האדם ואותיות שבתורה הם בחינה אחת ולכן אומר וכלהו גוונין אינון מרקמן במשכא דגופא דב״נ דאיהו בגנתא דעדן שזכה להיות מרכבה לז״א דאצילות שנקרא אדם.
והנה גן עדן התחתון ה״ס בינה דבינה דמלכות דעשיה כי הארץ דעשיה מתחלקת לז' ארצות שהן ז' תחתונות דמלכות כי יסוד כולל גם מלכות והעליונה שבהן היא בינה הכוללת ג״ר, ובינה דבינה היא הארץ שאנו יושבים עליה אמנם גם בינה זו דארצות דעשיה שאנו יושבים עליה נחלקת לע״ס ואנו יושבים בז״ת דבינה זו, וארץ ישראל היא יסוד דבינה, ובינה דבינה זו הכוללת ג״ר, היא סוד גן עדן הארץ. והרקיע שעל הגן עדן נעשה, מאש ומים העליונים שהם חו״ב דז״א שנתחברו יחד ונעשה מהם הרקיע מרוקם מכ״ב אותיות התורה המזילים טל על כל אלו שלומדים תורה לשמה בעולם הזה, וזה שאמר ורקיע דאלין אתוון איהו מצוייר ומרוקם, בגין דבהון אתברי, ע״י קו אמצעי דז״א העולה ומכריע בין חו״ב דז״א וממנו נמשך הרקיע שעל הגן עדן, (עי׳ בפרשת ויקהל בסלם מאמר הרקיע שעל גן עדן). ומזה ביאר לנו פירושו של והמשכילים ואותיות, ורקיע של גן עדן, ועור גוף האדם בגן עדן, שכל אלה הם בחינה אחת.
ובאות (רע״ב) מבאר הנקודות המאירות באותיות, וכן הכוכבים המאירים ברקיע, ועינים של גוף האדם בגן עדן, וכל אלה הם בחינה אחת, ופירושו של יזהירו.
ובאות (רע״ג) מבאר הטעמים שהם הנשמה, כנודע כי טעמים הם או"א עלאין, ונקודות ישסו״ת ומאירים בפנימית הפנים ועינים של גוף האדם בגן עדן וזהו פירושו של כזהר. (ועי׳ לעיל אות קע"ב מבואר ענין נר״ן וטנת״א).