פירוש הסולם
רעג)
תחות אלין, תלת מאה ושתין וחמשה גידין, מנהון חוורין מנהון אוכמין מנהון סומקין: תחת אלו ע"ה צנורות, יוצאים שס"ה גידים, מהם שהם לבנים, מהם שחורים, ומהם אדומים.
אתכלילו דא בדא ואתעבידו גוון חד. נכללו זה בזה ונעשו לצבע אחד. פירוש. כי כבר נתבאר לעיל ד"ה בטש, שבחינת מחזה ולמטה דקומת הזווג הנ"ל, הוא כולו מבחינת הנוקבא בעיקר, אלא רק שבו התכללות מז"א. ומטרם הזווג היה בה ד' פרצופין מסוד ד' סטרי תהומי, שכל אחד היה בו עשרה ספירות, אלא פרצוף הד' לא היה בו אלא ה' ספירות שמחזה ולמעלה בלבד. כנ"ל ע"ש. וע"כ עתה שכל ספירה נכפלה לעשרה בסוד הזווג, הרי נעשו ש"נ, והתכללות שבו מז"א, דהיינו מחזה ולמעלה, ששם מאיר י"ה של הקומה, שהיא בגי' ט"ו, היא נוספת על מספר ש"נ והם שס"ה. ומה שחושב רק ג' גוונין שהם לבן אדום שחור, הוא להורות שחסר כאן, גוון ירוק שהוא גוון של ז"א. והוא מטעם, כי אין מקומו כאן אלא מחזה ולמעלה כנ"ל.
אנון גידין אתרקימו בשבע עשרה רשתות, וכל חד רשת גידין אקרי: אלו שס"ה גידין נרקמו בי"ז רשתות, שכל אחד מהם נקרא רשת גידין.
אתרקימו דא בדא ונחתין בשפולי תהומי, נרקמו זה בזה ויורדים בסוף התהום, כלומר שנעשו לבחינת יסוד שהוא המסיים את הקומה.
תחות אלין, תרין רשתין קיימין כחיזו דפרזלא, ותרין רשתין אחרנין כחיזו דנחשא, תחת אלו, י"ז רשתות, עומדים עוד ד' רשתות, שנים כמראה ברזל ושנים כמראה נחשת. פירוש. ב' יסודות הן בהנוקבא, א) מהתכללות יסוד הדכר ביסודה, והוא מכונה יוסף. ב) בחינתה עצמה, והוא מכונה בנימין. ולפיכך נחלקו הארת שס"ה גידין לב' בחינות יסודות הללו, י"ז רשתות לבחינות יוסף שבו, בסו"ה
יוסף בן שבע עשרה שנה. והוא בגימט' טו"ב, להורות, כי
טוביה גניז בגווה. וד' רשתות לבחינת בנימין שהוא הנוקביות שבהיסוד, ונחלק לד' כנגד הנקבה, שאין בה אלא ד' ספירות תנה"י מהזכר. ויש בו פנימיות וחיצוניות, ושנים הפנימים הם כמראה הנחשת, שהוא גוון ממותק. ושנים החיצונים הם כמראה ברזל, שהוא בלתי ממותק ברחמים.
