חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות רעב

זהר

רעב) ותא חזי שכינתא לתתא, ושכינתא לעילא. שכינתא לעילא בתריסר תחומי רתיכין קדישין, ותריסר חיון עלאין, שכינתא לתתא, בתריסר שבטין קדישין, וכדין אתכלילת שכינתא לעילא ותתא, וכלא, בחד זמנא כחדא, ואע"ג דבזמנא דישראל בגלותא לתתא, לא אתתקנת לעילא, הכי נמי לא אתתקנת, בגין דלתתא לא אתתקנת, ודא הוא בגלותא עמהון דישראל, דאיהי בגלותא עמהון.

פירוש הסולם

רעב) ות"ח שכינתא לתתא וכו': ומבאר יותר ואומר ובוא וראה, יש שכינה למטה מחזה דז"א, ויש שכינה למעלה מחזה דז"א, השכינה שלמעלה, היא בי"ב גבולי מרכבות קדושות, וי"ב חיות עליונות. דהיינו ד' ספירות חו"ב תו"מ, שבכל אחת חו"ב ות"ת, שהם במספר י"ב (כנ"ל פ' לך דף ח' ד"ה ומכח) שה"ס י"ב גבולים, וכן י"ב חיות גדולות להיותם מחזה ולמעלה השכינה שלמטה היא בי"ב שבטים הקדושים, (כנ"ל דף ע' ד"ה ות"ח ע"ש) ואז, (כששתיהן הן בסוד י"ב) נכללת השכינה למעלה ולמטה, ששתיהן נעשו פרצוף אחד, (כנ"ל דף צ"ח ד"ה ת"ח ע"ש) והכל מאיר בזמן אחד בבת אחת. ואז נאמר מלא כל הארץ כבודו, ויש גילוי שכינה למטה בעולם הזה. כנ"ל בדבור הסמוך.
ואע"ג דבזמנא דישראל וכו': ואף על פי, שאמרנו לעיל בדיבור הסמוך, שבזמן שישראל הם בגלות, לא נתקנה השכינה למטה, מחזה, אלא שעלתה למעלה מחזה, הנה למעלה גם כן לא נתקנה, שנבחנת כחסרה ג"ר, משום שלא נתקנה למטה מחזה, שנבחנת משום זה כחסרה נהי"מ שלמטה מחזה, וזה הוא שאמרו, שהשכינה היא בגלות עם ישראל, כי היא בגלות עמהם. פירוש כי משום עליתה למעלה, נחסרה בג"ר דאורות ונה"י דכלים, וזה נבחן לגלות.