זהר

רעב) מאן כליה. אלין ישראל, דאינון כלים דהאי כלה, ישראל דהוה לון דחיקו ועאקו, אקים את סכת דוד הנופלת, סכת שלום. לשאר עמין דהוה לון רפיון צרה וצוקה, כלה ברפיון, כמה דהוה לון בקדמיתא. וע"ד כי אעשה כלה בכל הגוים וגו', ואותך לא אעשה כלה, דהא לא אתחזי לך. דהא דחיק הוית בקדמיתא זמנין סגיאין, בדחיקו דגלותא תדיר, ודחיק תהיה כלה.

פירוש הסולם

רעב) מאן כליה אלין וכו': שואל, מי הם כליה, שנאמר וככלה תעדה כליה. ומשיב, אלו הם ישראל שהם כלים של כלה הזו, שהיא השכינה. כי ישראל, שהיה להם דחק וצרה זוכים אל הכתוב, אקים להם את סוכת דוד הנופלת, שהוא סוכת שלם. דהיינו השכינה. ושאר העמים שהיה להם רפיון מן צרה וצוקה, מגיע להם אח"כ כלה ברפיון, בכף למד בלתי דגושות, כמו שהיה להם מקודם, רפיון מצרה. וע"כ כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' ואותך לא אעשה כלה. כי אינו ראוי לך, מאחר שכבר היית בדחק בתחילה פעמים רבות. ובדחק התמידי של הגלות, ע"כ תהיה לך כלה דגושה ודחוקה שהיא השכינה.