זהר

רעב) יומא חד, בימא רבא, לויתן נפיק, וכל ימא אזדעזע, וכל נוני אזלין לכאן ולכאן, כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא, שארי למחדי, ואשתכך תמן תהומי, אלא ההוא כחיזו דמעיין, ואתחפיין נהורין, ולא אתחזון כל אינון נהורין, בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח דא.

פירוש הסולם

רעב) יומא חד בימא וכו׳: יום אחד, יוצא לויתן בים הגדול, וכל הים מזדעזע, וכל הדגים הולכים לכאן ולכאן. כשמגיע הלויתן אל הפתח של פתח התהום הוא מתחיל לשמוח, והתהומות בשקטים שם (חסר ההמשך) אלא ההוא, הוא כעין מעיין והאורות מתכסים. ואינם נראים כל אלו האורות, חוץ האור שבהיכל הזה שמצד מזרח הזה.