זהר

רעב) ובג״כ, חכמות בחוץ תרנה. דהכא משתכחין. דהא עתיקא דעתיקין, סתימא דסתימין, לא אשתכח, ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין. אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא, דנפיק מכלהו. ובג״כ אינון ארבע.

פירוש הסולם

רעב) ובג"כ חכמות בחוץ וכו': ומשום זה אוה״כ, חכמות בחוץ תרונה, שהן החכמות דז״א ודא״א, שכאן בז״א, שהוא בחוץ מא״א, הן נמצאות. כי עתיק דעתיקין סתום הסתומים, החכמה שלו אינה נמצאת ואינה מוכנה להמצא, משום שהיא חכמה סתומה מכל ואינה מפורשת, ומשום שנתחברו ארבעה מוחין בז״א נמשכים ממנו ארבעה מבועים לכל צד, שהם ד׳ מוחין חכמה בינה וימין דדעת, ושמאל דדעת ואלו ד׳ מתחלקים ממבוע אחד היוצא מכולם, דהיינו מוח החכמה, היוצא ומתחלק לד׳ מוחין (כנ״ל אות ק״צ) שה״ס ל״ב נתיבות החכמה המתגלות לתחתונים. ומשום זה הם ארבע מוחין בחכמה דז״א, מטעם שחכמה דא״א נכלל בהם, כדי שיהיו מושפעים ממנו לתחתונים. כי במוחא סתימאה ממקומו אינה נגלית כלל, וע״כ אוה״כ חכמות בחוץ תרונה, כי רק בחוץ במקום ז״א הן תרונה, דהיינו שמתגלות.