חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות רעב

זהר

רעב) בטש כל חד בחבריה, ומתפלגין לשבעין וחמש צנורי תהומא, ובהו נגדן מיא. כל צנורא וצנורא סליק בקליה, ואזדעזען תהומין, וכד ההוא קלא אשתמע, כל תהומא קרי לחבריה ואמר, פליג מימך ואעול בך. הה"ד תהום אל תהום קורא לקול צנוריך.

פירוש הסולם

רעב) בטש כל חד בחבריה, ומתפלגין לשבעין וחמש צנורי תהומא ובהו נגדן מיא: הכה כל אחד מז' תהומות דז"א, בהבחינה שכנגדו בהתהום דנוקבא, ומתחלקים לע"ה צנורות התהום, ובהם נמשכים מים, שהם האורות. פירוש. הקומה היוצאת מזווג הזה, מתחלקת על החזה, שמחזה ולמעלה הוא מבחינת ז"א בעיקר, וע"כ נבחן שהם ע"ה צנורות. ומחזה ולמטה הוא בחינת הנוקבא בעיקר, וע"כ הם שס"ה גידין. וטעם המספרים הוא, כי כל זווג נוסף מכפיל בעשרה (כמ"ש להלן באות רפ"א ד"ה שבעה) וע"כ הם מתחלקים לע"ה צנורות התהום, כי הז' תהומות, שהם ז' מלכיות דז"א נעשים ע' וכן נכפלה כל ספירה שלו, והם שבע מאות. והתהום דנוקבא לא נעשה עשרה, אלא חמשה. והוא מטעם שחסר לה חצי המלכות דמדת הדין, וחסרה משום זה, חמשה צנורי תהומא, השייכים לחצי המלכות הזו דמדת הדין. ובהם נמשכים המים, דהיינו האורות. כי מע' צנורות התהום דז"א מושפע לחמשה צנורות התהום של הנוקבא, ומחמשה צנורות התהום של הנוקבא מושפע לכל המציאות. והטעם שנקראים צנורות, הוא כי כל מדרגה אינה משפעת רק בהתהום שלה, דהיינו בהמלכות, וע"כ נקראים התהומות בשם צנורות, דהיינו מושכי השפע מעליון לתחתון. וטעם מספר שס"ה יתבאר להלן.
כל צנורא וצנורא סליק בקליה ואזדעזען תהומין. כל צנור וצנור עולה בקולו ומזדעזעים התהומות, דהיינו התהומות של המקבל. פירוש כי נותן טעם למה אין בהנוקבא רק חמשה תהומות, ואומר, שכל צנור וצנור של ע' צנורות דז"א עולה להשפיע בקול שלו המיוחד. פי' המשפיע, שהוא ז"א, נקרא קול, והנוקבא המקבלת, נקראת דיבור. וב' מיני השפעות יש בז"א, שהם מכונים ב' קולות, א) קול דמדת הרחמים, דהיינו בינה, המשפיע בחצי המלכות דמדה"ר, הנקראת דיבור. ב) קול דמדת הדין, דהיינו מלכות דמה"ד הנכללת בו, המשפיע בחצי המלכות דמה"ד. כי בז"א יש ב' בחינות המלכיות (כנ"ל דף קנ"ט ד"ה וז"ש ע"ש) ולפיכך יש בז"א צנורות אשר הקול שלהם הוא ממדה"ר, ויש בו צנורות שהקול שלהם הוא ממדה"ד. וז"ש כל צנורא וצנורא סליק בקליה, מהם בקול דמדת הרחמים, ומהם בקול דמדת הדין, ולפיכך, ואזדעזען תהומין, היינו התהומין של הנוקבא, שחסרים מחצי המלכות דמדת הדין, הם מזדעזעים, כי אין להם מקום לקבל אותם הקולות דמדה"ד. וכד ההוא קלא אשתמע כל תהומא קרי לחבריה ואמר, פליג מימך ואעול בך, הה"ד וכו', וכשנשמע קול ההוא דמדה"ד, כל תהום קורא לחברו ואומר, חלוק את מימיך ואכנס בך. פירוש. כי ע' תהומות דז"א כלולים זה מזה, ויש בכל אחד ב' מיני קולות, וכן העשרה תהומות של הנוקבא כלולים זה מזה, ולפיכך כל תהום מע' צנורות התהום דז"א, קורא לתהום שכנגדו בהנוקבא, שיחלוק את השפע שהוא יתן לו דהיינו שיקבל רק לחצי התהום שמחזה ולמעלה, ששם שולטת חצי המלכות דמדת הרחמים, ולא יקבל השפע השייך לחצי התהום שמחזה ולמטה. ששם אין המלכות מתוקנת, כי חסר לה תקון הצי המלכות דמה"ד, השייכת להמקום שמחזה ולמטח, וע"כ חלק הזה הוא בחסרון אצלה, כנ"ל, וז"ש תהום אל תהום קורא, דהיינו תהום של הז"א קורא להתהום שכנגדו בהנוקבא, לקול צנוריך, בעת שנשמע קול הצנורות דמדת הדין, והוא קורא לו ואומר פליג מימך ואעול בך, כנ"ל. ונמצא שעשרה תהומות של הנוקבא נתחלקו, שהחמשה שמחזה ולמעלה של הנוקבא קבלו את שפעם, משום שיש לה שם כלי קבלה מתוקנים, והחמשה שמחזה ולמטה לא יוכלו לקבל שפעם, שאין שם כלי קבלה מתוקנים. וע"כ נמצא שמספר הצנורות הם ע"ה, ע' לז"א ורק ה' להנוקבא, דהיינו רק החמשה שמחזה שלה ולמעלה. כמבואר.