זהר

רעא) ה', זווגא חדא בשמים, למיהב ליה חיין, ולאשראה ליה. ו', הארץ, למיהב לה מזונא, ולאתקנא לה ספוקא דאתחזי לה. ורזא דא בראשית וגו', עד השמים ואת הארץ. ו' ואת, כללא דעשרין ותרין אתוון, ומתזן ארעא, וארעא כליל לון לגווה כמה דאת אמר, כל הנחלים הולכים אל הים, והיינו רזא, ואת הארץ, דכניש לכלא בגווה, וקבילת לון. הארץ נטלת ו', וקבילת לה לאתזנא.

פירוש הסולם

רעא) ה' זווגא חדא וכו': ​ה' של השמים, מורה על זווג אחד עם שמים, דהיינו הבינה המשפעת לשמים, שהוא ז"א, לתת לו חיים ולהשרות עליו המוחין. ו'. של ואת הארץ, שהיא ז"א, היא לתת מזון להמלכות שנקראת ארץ, ולתקן לה הספקה הראויה לה. וז"ס בראשית וגו' עד השמים ואת הארץ. ו' שנסמכה אל ואת, שלפי הנ"ל היתה צריכה להיות נסמכת אל הארץ, מורה על כלל כ"ב אותיות שהו' הוציאה, כי את מורה על כ"ב אותיות שמא' עד ת', שמהם ניזונית הארץ שהיא המלכות, והארץ כוללת אותן לתוכה, כמש"א, כל הנחלים הולכים אל הים, שפירושו שכל צנורות השפע של ז"א הולכים אל המלכות הנקראת ים. והיינו הסוד שכתוב, ואת הארץ, שהמלכות מקבצת לתוכה הכל, ומקבלת אותם, הארץ לקחה הו' וקבלה אותה, להיות נזונית ממנה.