זהר

רעא) כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו'. האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל ת"ח, ריחא איהו קיומא דנפשא, בגין דאיהו מלה דאעיל לנפשא, ולא לגופא. ת"ח, כתיב וירח את ריח בגדיו, הא אוקמוה, אינון לבושי דאדם קדמאה הוו, דיהב ליה קב"ה לאלבשא לון.

פירוש הסולם

רעא) כתיב וירח את וגו': כתוב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו'. מקרא זה העמידוהו, ולמדנו. אבל בוא וראה, הריח הוא קיום של הנפש, משום שהוא דבר הנכנס אל הנפש ולא לגוף. בוא וראה, כתוב, וירח את ריח בגדיו, הרי העמידוהו, שהם הלבושים של אדם הראשון היו, שנתן לו הקב"ה ללבוש אותם.