זהר

רעא) גוון אוכמא, איהי קדרותא דלהון, ועלה אתמר אלביש שמים קדרות. ובהון מתלבשין הו״ה. תכלת לבושא דאת י', דאיהו תכלית דכלא. נר איהו י'. שלהובא דסליק מניה, ו'. ונענועא דיליה הכא והכא, דא ה״ה.

פירוש מעלות הסולם

רעא) גוון אוכמא איהי וכו׳: גוון שחור, היינו בעת שמלכות מקבלת מקו השמאל טרם שמתייחד עם הימין, הוא הקדרות שלהם, שאינה יכולה להאיר, כי שמאל בלי ימין הוא חושך, ועליה נאמר אלביש שמים קדרות ובהם, היינו בג׳ הקוים חג״ת מתלבשים ה׳ ו׳ ה', של שם הוי״ה. וכשהיא בגוון תכלת, אז היא הלבוש של אות י׳ שה״ס חכמה, שהיא תכלית הכל, שעל שם זה נקראת המלכות תכלת. הנר הוא י' של שם הוי״ה, השלהבת העולה ממנו ה"ס ו׳ של השם הוי״ה. והנענועים שלו לכאן ולכאן, היינו לימין ולשמאל, זה ה׳ ה׳ של השם הוי״ה.
פירוש: באות זה מבאר לנו סוד הכתוב נר ה׳ נשמת אדם במוחין דגדלות המקובלים אל המלכות נוקבא דז״א שנקראת פני אדם, כמבואר בסו״ה זכר ונקבה בראם וגו׳ ויקרא את שמם אדם שבעת שהם מזדווגים שניהם יחד נקראו אדם, אמנם כל אחד לעצמו, הוא כמו פלג גופא ואינו נקרא אדם.
כי צורת הנוקבא, ה״ס חכמה, וצורת ז״א ה״ס חסדים, וע״כ אין שום אור שלם, אלא ע״י זווג שניהם, ומקבלים החסדים חכמה מן הנוקבא, והחכמה מתלבשת בחסדים, ושניהם נשלמים. ועם כל זה, אין הארת החכמה שבנוקבא מושפעת ממנה ולמטה, אלא ממנה ולמעלה דהיינו אל החסדים שבז״א שהם משתלמים בג״ר, ומושפעים ממעלה למטה, שז״ס מה שאמרו בזהר על הכתוב אשת חיל עטרת בעלה, אשר בעלה מתעטר בה, שחסדים דז״א מתעטרים בג״ר על ידה ומושפעים ממעלה למטה, אבל הנוקבא אינה מתעטרת בבעלה, כי צורתה שהיא הארת חכמה אינה מושפעת ממנה ולמטה. ונמצא שהיא דומה למראה מלוטשת שאין ענינה להראות צורתה עצמה, אלא צורתם של אחרים המסתכלים בה או העומדים נגדה, וכן היא דומה למראה כמו שכל סגולתה של מראה הזכוכית היא בסבת הצבע העכור שבעברה השני, המחזיר קרני האור לאחור, ואם היתה שקופה לא היה נראה בה שום צורה, כך הנוקבא כל כחה הוא במסך שבה המעכב על האור להאיר ממנה ולמטה ולולא המסך לא היה בה שום אור. והארת החכמה שבקו שמאל שבמלכות נקראת תכלת מלשון תכלית, בסוד שאמרו ז״ל (ברכות י״ז.) תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, שפירושו תוצאה ומטרה, שהארת החכמה שבמלכות היא תוצאה מכל תשע הספירות הראשונות.
וזה אמרו גוון אוכמא שהיא הגוון של המלכות, איהי קדרותא דלהון שהיא בעלת המסך המחזיר קרני האור לאחור, ועלה אתמר אלביש שמים שה״ס ז״א הנקרא שמים קדרות, כי כל סגולתה של המראה להחזיר את קרני האור לאחור היא מצבע העכור שבעברה השני. שה״ס קדרות. ובהון, היינו בג' קוים של ז״א, מתלבשין הו״ה, שהם אורות דחסדים, כנודע כי מקום גלוי החכמה הוא רק במלכות, ומבינה ולמטה הם אורות של חסדים, ולכן תכלת שה״ס הארת קו השמאל שבמלכות, שהיא הארת חכמה, לבושא דאת י׳ שהיא חכמה, דאיהו תכלית דכלא, שהיא התכלית מכל העשר ספירות מלשון ולכל תכלית הוא חוקר, וכן מלשון, ותכל כל עבודת אוהל מועד שהיא לשון גמר כי הארתה גומרת לכל הספירות וסדר קומת הוי״ה שבה הוא, נר שהיא מלכות, שבה מתגלה הארת החכמה איהו י׳. שלהובא דסליק מניה שה״ס האור החוזר העולה מן המלכות ו׳. ונענועא דיליה הכא והכא לימין ושמאל ומאיר בחכמה וחסדים דא ה"ה.