פירוש הסולם
רעא)
ואחידן כל אינון שבעה בשבעה תהומי וכראן בחשוכי תהומא: ואוחזים כל שבעה הספירות דז"א בשבע מלכיות שלהם, כי כל אחת כלולה מז' וע"כ יש בכל אחת מהם ספירת המלכות, וז' מלכיות הללו נבחנות לקו שמאל דז"א, והן כורים בחשך את התהום שהיא הנוקבא דז"א. כלומר שממשיכים אליה הארת השמאל מנקודת השורק שבאמא, שה"ס חשך (
כנ"ל ב"א דף מ"ז ד"ה נפק)ובזה נחקקה הנוקבא בסוד החשך דאמא. שהסו"ה ב'אר ח'פרוה ש'רים כ'רוה, וגו' שהר"ת של מלות הללו הוא אותיות בחש"ך. כי
באר היא הנוקבא
חפרוה שרים, היינו חג"ת דז"א המכונים שרים, ונבחנים לז"ס כנ"ל. והמשכת החשך דאמא ה"ס החפירה והחקיקה של ז"א.
וחשוכי אינון אתערבי בהון וחשכות הללו נתערבו בכל ספירות הנוקבא.
וסלקין מיא והמים עולים ממטה למעלה, כלומר אור החסדים הנקרא מים, שה"ס קו ימין, מאיר תחילה ממטה למעלה בסוד נקודת החולם.
ונחתין ומתגלגלין באינון נהורין, ואח"כ יורדים החסדים לקו שמאל, ומתחברים שם בהאורות דשמאל, דהיינו באור החכמה שבסוד נקודת השורק. ואע"פ שאור זה הוא חשך שם, אבל הוא מטעם, שאין החכמה יכולה להאיר בלי לבוש החסדים, ונמצא עתה בעת שהחסדים יורדים לקו שמאל, חוזר ונתעורר שם הארת החכמה ומתגלגלים זה בזה.
ואתערבו כחדא נהורין וחשוכין ומיין, ואתעבידו מנייהו נהורין דלא אתחזאן, חשוכאן. ומתערבים ביחד, אורות וחשכות ומים, ונעשה מהם האורות שאינם נראים, שהם חשכים. כלומר, שמהתכללות הזו של האורות והחשכות והמים זה בזה, נבנה פרצוף הנוקבא דגדלות, הנבחנת משום זה, לאורות שאינם נראים וחשכים, ונקראת בשם
אספקלריא שאינה מאירה.