זהר

רס) כגוונא דא, יעבד קב"ה לב"נ דאתברי מד' יסודין, בזמנא דתב בתיובתא, ומתעסק באורייתא, קב"ה נטיל ליה מתמן, ועלייהו אתמר, ומשם יפרד, אפריש נפשיה מתאוה דילהון, ושוי ליה בגנתא דיליה, דאיהי שכינתא. לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה, אי זכה לנטרא לה, איהו יהא רישא, על ד' יסודין, ואתעביד נהר דאתשקיין על ידיה, ולא על ידא אחרא, ואשתמודעין ביה, דאיהו רבון ושליט עלייהו.

פירוש הסולם

רס) כגוונא דא יעבד קב"ה לבר נש דאתברי, מד' יסודין בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באורייתא, כעין זה, שנאמר באדה"ר בעת גדלותו שהעלהו מבי"ע דפרודא לג"ע דאצילות, כן יעשה הקב"ה גם לאדם השב בתשובה ועוסק בתורה, קב"ה נטיל ליה מתמן ועלייהו אתמר ומשם יפרד, אפריש נפשיה מתאוה דלהון, ושוי ליה בגנתא דיליה דאיהי שכינתא, אז הקב"ה לוקח את הבעל תשובה מבי"ע דפרודא, ועל ד' יסודין דפרודא נאמר עלייהו ​ומשם יפרד, כי הפרישו מהתאוות שלהם ומניח אותו בגן שלו שהיא השכינה, דהיינו המלכות. לעבדה בפקודין דעשה ולשמרה בפקודין דלא תעשה, לעבוד את השכינה במצות עשה, ולשמור את השכינה במצות לא תעשה, כלומר הכתוב לעבדה ולשמרה הנאמר בג"ע, פירושו לעסוק במ"ע ובמצות ל"ת.
אי זכה לנטרא לה, איהו יהא רישא על ד' יסודין ואתעביד נהר דאתשקיין על ידיה, ולא על ידא אחרא: אם זוכה לשמור את השכינה, הוא יהיה ראש על ד' יסודות שבגופו, ונעשה נהר שיושקו על ידו, ולא על ידי אחר, דהיינו הס"א. ואשתמודעין ביה דאיהו רבון ושליט עלייהו, ומכירין אותו שהוא רבון ומושל עליהם. פירוש כי בהיותו בג"ע ומקיים המצות לשמור את הגן שהיא השכינה, אז נכללים ד' יסודות שבגופו בתוך הגן, כי הגן היא בחינת נפש שלו כנ"ל בדיבור הסמוך, והגוף והנפש נכללים תמיד זה בזה, וכיון שהאדם עצמו הוא שם בסוד נהר, ומקבל השפע מעדן ומשקה את הגן כנ"ל, נמצא שהוא משקה את ד' יסודות שבגופו, ואז הוא מושל עליהם, דהיינו שלא יתאוו שום תאוה לעצמם ובכל שיפנו ישפיעו נ"ר ליוצרם.