זהר

רס) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו י"י. ביום רע מבעי ליה, מאי ביום רעה. יומא דשלטא ההיא רעה למיסב נשמתיה, אשרי משכיל אל דל, דא הוא שכיב מרע, לאסאה ליה מחובוי גבי קב"ה. ד"א, דא יומא דדינא שריא על עלמא, אשתזיב מניה, כמה דאתמר, ביום רעה ימלטהו ה' יומא דאתמסר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמא.

פירוש הסולם

רס) אשרי משכיל וגו': ​אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. היה צריך לומר, ביום רע, מהו ביום רעה. ומשיב, היינו ביום שאותה רעה שולטת לקחת נשמתו. אשרי משכיל אל דל, דל הוא חולה מסוכן, שמשכיל, לרפאהו מחטאיו לפני הקב"ה. פירוש אחר. זהו יום שהדין שורה בו על העולם, ומשכיל להנצל ממנו, כמו שנאמר, ביום רעה ימלטהו ה'. דהיינו ביום שנמסר הדין לרעה ההיא לשלוט על העולם, ימלטהו ה'.
פירוש. מקשה שהיה לו לכתוב לומר ביום רע ימלטהו ה', ולמה אומר ביום רעה, שהוא לשון נקבה. אלא שהכתוב רומז שליטת הקליפה הנקראת רעה הנוטלת נשמתו של אדם. והמשכיל אל דל שפירושו שמדבר לחולה לשוב בתשובה, הרי הקב"ה ממלט אותו משליטת הקליפה שנק' רעה. והזהר מביא כאן זה משום שאומר לעיל תלתא אינון דגרמין בישא על נפשיה, שגורמים לעצמם רעה. ולכן מביא כאן עצה לזה, שישכיל אל דל, שידבר על לב חולה שישוב בתשובה וירפאהו ה', ובשכר זה ימלטהו ה' מיום רעה, דגרם לנפשיה. דבר אחר דא יומא דדינא שריא על עלמא אשתזיב מיניה שאפילו יומא דדינא שריא על כל העולם ימלטהו ה', בשכר שהשכיל אל החולה להחזירהו בתשובה. כי יום רעה פירושו יומא דאתמסר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמא ביום שכבר נמסר הדין לההוא ממונה הנקרא רעה שישלוט על העולם, ועם כל זה אותו שישכיל אל החולה להחזירהו בתשובה ימלטהו ה' מההוא רעה. וההפרש מב' הפרושים הוא, כי לפירוש הא' קאי רק על יחיד שגרם לעצמו רעה. ולפירוש הב' קאי גם על הרעה שנגזר על כל העולם, וגם אז ימלטהו ה' בזכות המצוה הנ"ל.